ווידויים מהתחתית

אז אולי כדאי שאפסיק לכתוב?

נה, אני אכתוב בכל מקרה.

אני רוצה לגמרי, לחלוטין, באופן גורף ועוטף, להתאהב. 

אתה יכול להיות כל אחד, ומספיק שתהיה לי באמת מאתגר ומבריק, ומספיק שתהנה לקרוא אותי.

אני רוצה להרגיש, שתאהב אותי גם, שאתפעם ממך, שלא יהיה אכפת לנו לומר את זה ולהביע את זה, שהקנאה לא תהיה שם כי אתה תהיה חלק ממני ואני חלק ממך.

אני רוצה להפסיק לחפש, ולא מייאוש.

דיגדגת לי במוח, ועכשיו אני רוצה שתדגדג לי בעוד מקומות.

יש כזו שהמאוהב תמיד מוסיף יותר מידי מלח לתבשיל.

פעם היית מכין לי אוכל שאי אפשר לאכול מרוב מלח. היום זה כאילו שכחת איפה הוא נמצא על המדף.

מה זה אומר? 

אם לא הייתי אישה, הייתי נותנת להודעות לחלוף ללא מענה. הייתי לוקחת מה שאני רוצה ממך (ירידה חפוזה באוטו, אוננות זריזה מידך, אולי אפילו זיון קצר).
הייתי זורקת מידי פעם פירורים של: "אתה אחלה, היה לי ממש כיף." וגם- "זו חוויה סבבה, אני כל הזמן צריכה ריגושים חדשים וחוויות חדשות." שפירושם- מיציתי אותך, תודה שהשתתפת, עכשיו אני הולכת למצות מישהו אחר.
מהר מאוד היית הופך לעוד פרצוף בים הפרצופים שהייתי שוכחת, ובסבב הבא הייתי קופצת לביקור: "היי, נזכרתי שנורא נהנינו ביחד."

אבל אני לא הצד השני.

כל פעם לאדם אחר שנכנס לי לחיים בצעד אמיץ

One kiss- bad for me

But I give in so easily

שאתה לא יודע כמה תחרות יש לך.

איזה מזל שאני לא יודעת כמה תחרות יש לי.

שאני מתלבשת רק עבורך

אתה אוהב שאני מתפשטת עבורך

ולא רק מבגדים

באת בזמן כל כך לא נכון אלי

ממקד את העולם סביבי

ועכשיו המעבר בין כחול לכחול

עמוק יותר

כל כך חד

שהם היו יכולים להיות צבעים חייזריים ללא שם

אני כמו מטושטשת מסם, אבל חדה מאי פעם

האם אתה מטמון? האם אפשר לזקק לתוכך אותי, טיפה אחר טיפה? ואף טיפה ממני לא תזלוג? האם אפשר לגלות לך סוד?

כי אם כן, אני רוצה אותך.

אני חיה, ואני רוצה להרגיש שוב חיה.

אני בטוחה שהיו ימים שהרשיתי לעצמי להיות החיה שאני, רק אוכלת, מזדיינת וישנה, בלי היגיון, בלי לוח זמנים, בלי מטרות, בלי לחשוב איך זה פוגש אחרים. רק אני ואני ואני.

אבל אני לא סומכת על אף אחד יותר, להחזיק לי את היד בצונמי במקום להגיד לי- תתבגרי, ותחשבי בהיגיון על מה שאת עושה.

אני לא רוצה היגיון. אני מעדיפה כאב. מישהו שיגיד- תני לי לגעת בך גם. תני להכל לגעת בך.