אני רואה את עצמי
אני מרגישה אותי
דבש ועוקץ, עוקץ ודבש
רכבת הרים במדרונות תלולים
קרן שמש בימים סוערים
פרח של קקטוס
אבקנים ודבורה
דבש ועוקץ, עוקץ ודבש
אני רואה את עצמי
אני מרגישה אותי
דבש ועוקץ, עוקץ ודבש
רכבת הרים במדרונות תלולים
קרן שמש בימים סוערים
פרח של קקטוס
אבקנים ודבורה
דבש ועוקץ, עוקץ ודבש
האמן והגיטרה, מוזיקאי בחסד. כבר דובר ועוד ידובר על יצרו ויצירתו, על חייו כמסע. עצובה בליבי על לכתו של האיש, וגם על לכתה של תקופה. קלפטר המרטיט היפה וסוחף פנטזיה שלי רטובה
כוס קפה אחרי יום נפלא, מעושנת ומבעבעת. מרגישה את היצר גואה בי, יודעת שאני בשליטה. מסיימת את הערב מקבלת את הלילה בברכה. לילה שלי עם עצמי והיצר עד העונג הבא
משתעשעת עם עצמי, מזמנת לי עונג. אוננות דגדגנית, קלאסית. מחדירה 2 אצבעות וחוזרת לדגדגן. מרגישה את האוקיינוס גואה בי, מרגישה את הדופק פועם עד שריפה. מאוננת חזק, ממוקד. מביאה את עצמי לשיא וממשיכה. עוד אחד וממשיכה. מריחה את העסיס ונדלקת, ממשיכה לאונן עד שהגוף רוטט וממשיך לרעוד גם אחרי שגמרתי. אוננות אנרגטית, פורקת, מתישה. מתנשמת וממשיכה
ורק הרגש מציף. בלי או עם רציונל, ההגיון מפסיק לפעול.
כשאין מילים והלב דופק, בועט מן החזה מכאיב עד שיגעון.
ואני עייפתי ממילים. התבגרתי, החכמתי, ובעיקר מבינה - כל עוד הרגש מתעורר והלב פועם יש עוד תקווה, יש אהבה.
יש לי נטייה לחפור. לתאר, לנתח, לקרוא את הסב-טקסט. לראות את האדם שנמצא מולי מהקליפה פנימה, דרך הבשר עד לליבה. תביעת עין כמעט מקצועית שלמדתי לחבק וגם לאהוב. לא משנה אם אתה גבר, אישה, ילד או עולל. אני רואה.
גם המיניות שלי חופרת, ואותה אני מאודדד אוהבת... מין שמבטא צורך ויצר מעבר לאקט, חסר גבולות, מקור לפורקן. סקס אגרסיבי, אקטיבי, נוגע ללא מעצרים, רווי נוזלים ודופק, חופר בנקבים חופר בנשמה.
אבל אני נעצרת. לא כיוונתי לשם, אפילו לא ידעתי שאפשר. זה מוזר. זה אחר. זו שפה חדשה, ואני מופתעת ונרגשת כמעט לא מאמינה. רוצה להתמסר להווה, להוויה. נפתחה לי צ'אקרה חדשה. פשוט הכי פשוט שיש, נטול חפירה.
אשריי, מאמינה
מה שלומך ואיך את מרגישה? תדברי אליי, בבקשה. המילים מרפאות, מנחמות, מטהרות. דברי אליי אני כאן. שימי ראש ילדה, כאן בטוח ומוגן. כאן לא נבהלים, לא שיפוטיים. כאן מחבקים, מלטפים, מקשיבים. כאן זה המקום שלך להיות את - אישה יפה, לביאה עייפה, שקופה
יונה אהובתי מפנה את מקומה למשוררים אחרים. מטאפורות סוערות מפנות את מקומן למילים נוגות, נוגעות. מעוררות דימיון, זימה ומחשבה. שירה. התגעגעתי אליך בצליל ובמילה. נעים וחמים ומטעין כל קול ומגע. מקשיבה מעבר לנאמר, נפתחת לקבל בחזרה.
עוד ימים ספורים נלך לבחור בפעם המי יודעת כמה. איש איש ודעותיו, אישה אישה והשקפותיה. הבחירות השנה, מיותרות ומאוסות ככל שיהיו, מפעילות אותי אישית, רגשית, מעשית. מרגיש לי ומרגש אותי כמו יום הולדת/ ראש השנה/ טקס סיום.
וזו בחירתי הראשונה. בחרתי לחתום תקופה, לסיימה. בחירה מודעת ומהדהדת, עם הרבה סימני קריאה. בחרתי את ספטמבר כנקודת המוצא בה בחרתי לעלות על הקרוסלה. במחשבה קהה, באופטימיות זהירה הסתחררתי והסתחררתי עד כדי בחילה. יכולתי להמשיך ולהסחף אל הלא נודע, אבל בחרתי ואומרת - עד כאן. נקודה.
בחירה שניה - החזרתי את השליטה לחיי ועודני מחזירה. מרגישה כמו דג שחזר אל הים מהאקווריום. לומדת מחדש את זרמי המים, אבל שוחה! מהדהד בי המשפט - שליטה לא לוקחים, שליטה מקבלים. גם כאן אני בוחרת: אקבל את המצב הנתון ובתוכו אפעל. הרי הכל כתוב והרשות נתונה.
הבחירה השלישית - רשות. אני רשאית (גם רשעית), אני מרשה. בוחרת לראות בתוך מגוון האפשרויות את הנכונה. מרגישה ששחררתי את עצמי מ- סד בלתי נראה. אני זו שמחליטה, במעשה ובתודעה. שולטת גם באובדן השליטה. כמו שמפתיעה את עצמי ומצחיקה את עצמי, עצמאית לעצמי. העצמה נשית העצמה אישית. גאה.
עונה לעצמי ולתוהים על השאלה: לא, אני לא שולטת, בטח לא עריצה. אני בוחרת את דרכיי, וזו בהחלט מעלה מועילה.
לתת לאחר = לקבל בעצמך
לתת/לקבל = העצמה
העצמה = כוחות נפש
כוחות נפש = לתת לאחר, לתת לעצמך