בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משפילה ומחייכת, מרביצה וצוחקת

השפלה זה נחמד, אבל מכות זה הכרחי.
לפני שבוע. 25 בנוב׳ 2021, 18:00

זה מה שכתבת לי.

 

ניסית לזעזע אותי

 

להראות לי עד כמה נורא התנהגתי אלייך.

 

כאילו אתה לא מכיר אותי בכלל

 

ולא יודע, 

 

שזו בדיוק השורה שתגרום לי לחיוך הכי גדול?

 

חיוך ענקי!

 

והמחשבה העולצת שתחלוף בראשי תהיה:

 

!!! GREAT SUCCESS

לפני חודשיים. 19 בספט׳ 2021, 10:02

אלה דברים שעליי אהובים

לפני 4 חודשים. 22 ביולי 2021, 23:11

אני לא רק אוהבת להכאיב ולהלקות. בין עוונותיי אני אוהבת גם לשלוט  על אספקטים שונים בחייהם של עבדיי - על האוכל, הלבוש, החיים עצמם, ובכלל לתת הגבלות ומטלות שונות ומשונות כיד הדמיון הטובה עליי.

ישנם עבדים שמגיעים אליי כשהם במצב רע (נו, גברים!), שלא לומר בעלי יצר הרס עצמי (כמו הרבה מהא.נשים על הספקטרום הסאדו-מזוכיסטי) ואני משתמשת בכוחי והשפעתי הברוכים עליהם כדי להיטיב עם אותם אומללים ולשנות את חייהם לטובה. וכך היה עם אותו עבד בעל תזונה לקויה במיוחד. 

והרי סיפורו של:

העבד והגזר

מדובר בעבד מוכשר ומתוק, שאני מחבבת במיוחד, אבל עם הרגלי תזונה איומים!

אינו יודע להבדיל בין פחמימה לחלבון, לא נוגע בפירות וירקות, ותפריטו כולל בעיקר סיגריות, אלכוהול, ופחמימות ריקות על בסיס יומיומי.

בתהליך ביסוס השליטה שלי הסברתי לו כמה הרגלי יסוד בסיסיים (פירות וירקות טוב, גלוטן רע) ובתור התחלה פקדתי שלפחות חמישים אחוז מהתפריט היומי שלו יכלול פירות וירקות.

בנוסף: עליו לשלוח לי דו"ח יומי מפורט - מה אכל - בסוף כל יום.

ואכן כך היה.

לשמחתי מגוון פירות וירקות נוספו לתפריטו על פי הדיווח היומי.

בבוקר היום הרביעי לניסוי שלח לי הכלבלב תמונה של ידו אוחזת בגזר ומתחתיה הכיתוב "אני ילד טוב?"

ואז עוד הודעה: "ומקודם דחפתי בננה!"

לא יודעת מה בשילוב של שתי ההודעות הדליק לי נורה אדומה ומהבהבת

אולי זה היה מכיוון שהבחנתי כי התמונה של היד האוחזת בגזר - צולמה במיטה... 

אבל לפתע נחרדתי ומיהרתי לסמס - "למה אתה מתכוון "דחפתי?""

מיד הגיעה התשובה הנלהבת: "לתחת!!"

 

כן כן חברות יקרות! 

חשדותיי התבררו כנכונים...

ועד עצם היום הזה אינני מבינה איך קרה הדבר שכל הפירות והירקות אכן נכנסו אל תוך מערכת העיכול של אותו כלבלב - אבל שלא כפי שרציתי - הם נכנסו לשם מהכניסה האחורית.

 

בקיצור,

עשה סלט.

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. 1 ביולי 2021, 12:12

שאלוהים תעזור לאותו עלוב הנפש האומלל שהגיע אל ביתי וכאשר היה צריך לשירותים העז

העז!

במצח נחושה!

אחרי השימוש - להשאיר את מושב האסלה למעלה.

גם בגיהינום עוד לא המציאו עונש הולם על חטא נתעב שכזה.

 

חכה חכה... וואו, כמה שאתה הולך לסבול.

לפני 5 חודשים. 22 ביוני 2021, 12:58

מעריציי ומעריצותיי הרבות כאן בכלוב יודעות שלא תמיד הייתי מלכה נערצת. 

היו ימים אי-שם בעבר הרחוק בהם הייתי מתחלפת ואף (רחמנא לצילן!) נשלטת...

 

אז איך הגעתי עד הלום, אתן שואלות?

או, שאלה טובה, יפה, שווה!

פעם לפני שנים - אותה פרסונה שהייתי, תיחזקה לה בלוג יפה ומפואר עם פוסטים מושקעים, אותם נאלצה לקבור מסיבות משפטיות.

אך את התוכן שמרתי, והנה אני מוכנה כעת להוציא פוסט אחד מן הימים ההם: אותו פוסט המתאר את נסיבות המעבר המרשים שעשיתי מנשלטת למלכת על.

והכל תודות לביקור אחד קטן במוסך... :)

קריאה מהנה!

 

חיי כמלכת סאדו בהתהוות

פורסם  ב - 24 ביולי, 2009 בשעה 00:25

 

מהרגע שהחלטתי שאני מלכת סאדו (זה קרה אתמול בערב) - אז דברים כאלה פשוט קורים לי - היה לי יום משוגע היום!

נסעתי היום למוסך - כמה שעות מייגעות (שבהן בעיקר צ'וטטתי לי בכלוב - יש להן חדר המתנה מפואר במוסך הזה...עם מכונת קפה, טלוויזיה בכבלים, אינטרנט והכל).
שלחו לי את הרדיאטור לניקוי ואמדו לי את הנזק ב-400 ש"ח. נו, מה אפשר לעשות?

כמו תמיד כשאני במקומות בעלי ריכוז אוכלוסייה גברית גבוהה קלטתי את המבטים הפעורים של המוסכניקים וראיתי את ניצוץ ההערכה בעיניו הכחולות של האחראי. אני תמיד יכולה לקלוט מתי מישהו חומד אותי... (זה עוד מלפני שנהייתי מלכת סאדו ובלי קשר).

כמובן שהחצאית הקצרצרה, העקבים והגופייה הקיצית עזרו...


אחראי המשמרת - בחור בשנות הארבעים שלו - נראה שהיה חתיך בזמנו, רגיל כבר לקלוט בחורות, לדפוק להן מחירים וגם להתייחס בזלזול. הוא דיבר מלבד הרדיאטור על עוד איזה חלק שדפוק אצלי באוטו.

אבל אתמול תרגלתי את מבט "מלכת הסאדו המתפנקת" שלי מול המראה והיום היתה טבילת האש: ניסיתי אותו עליו - מבט רך מבין ריסים מושפלים, התקרבתי אליו ואמרתי שאני לא שומעת עם כל הרעש במוסך... כשהוא דיבר בשנית התקרבתי קצת יותר, חום היום מפזר לכיוונו את ניחוח עורי מהול בבושם המשכר.

הוא סימן לי לבוא אחריו לחדר האחורי השקט יותר. כשהגענו לשם נשענתי עליו ודגדגתי את אפו בתלתליי הרכים.

הוא התעטש.

התקרבתי עוד יותר, ממש נצמדתי אליו ולאט לאט כשמרפקי על כתפו דחפתי אותו כלפי מטה. בהתחלה הוא היה מופתע וניסה להתנגד, אבל סימנתי לו בניד ראש שזה מכוון ואני יודעת מה אני עושה. אז לרגע הוא עצם עיניו בהתרגשות והמשיך לרדת עד שכרע ממש על ברכיו. החלטתי להמשיך באותו הקו.

הפעם תרגלתי עליו את מבט "מלכת הסאדו הקשוחה" שעליו עמלתי רבות אתמול בלילה מול המראה ושכללתי לדרגת אמנות. נעצתי בו מבט חודר (עם כיווץ קל מעל האף, העוויה עדינה ביותר של הפה והרמת גבה אחת בזלזול - זה לא קל כמו שזה נשמע).

אמרתי בקול קשה - "מה אמרת, זבל?" הוא אמר - לפתע בהיסוס - משהו על "להחליף מנוע צעדים שעולה 1,050 ש"ח"... צמצמתי עיניים (במה שקראתי לו אתמול מבט ה"זהירות! מלכת סאדו במצב רוח רע לפניך") ואז צחקתי את צחוק המכשפה שלי (חיקוי מושלם של המכשפה אורסולה מ'בת הים הקטנה'). "מנוע צעדים?" רשפתי למולו "אני רוצה כזה! אבל כמובן (משכתי בשערותיו - מותירה חלק נכבד מהן בידי) שזה לא יעלה לי דבר, נכון?"

עיניו נפערו בתדהמה ובכאב, "השתגעת?? אני לא יכול! יש הזמנה, חשבוניות, אי אפשר להחליק כזה דבר!"
"אתה צודק! מישהו יצטרך לשלם! אבל אתה לא ממש מתכוון להטריד אותי עם זה, נכון?" תוך כדי דיבור ענבתי לו רצועת טיימינג שהיתה על השולחן והתחלתי להדק אותה על צווארו. הוא כבר ממש האדים - בקושי בלע רוק וראיתי שעומד לו בטירוף. אז רמסתי אותו, מותירה עקבות של שמן שחור מסוליות סנדליי במקומות אסטרטגיים במכנסיו. "סימנתי אותך! אתה שלי עכשיו ואתה תשלם על מה שצריך. ניסית לדפוק אותי? הפעם זה אתה שנדפקת. קבל את זה כמו גבר".

שתי סטירות חזקות, ומשיכה אחרונה ומכאיבה ברצועת הטיימינג. "זמנך עבר!" נהניתי משנינותי המחוכמת והרגשתי עוד קצת כמו אורסולה. "תקתק את האוטו שלי - אני ממהרת... בבקשה" עפעפתי לעברו הפעם את מבט "מלכת סאדו מסופקת לאחר שרצונה הנעלה נעשה".
"כן! רגע.. חכי!! מתי אוכל לראות אותך שוב?"
"אם המכונית תהיה בסדר - אתה תשמע ממני. ואם המכונית לא תהיה בסדר - אתה תשמע ממני!!!"
עזבתי את הרצועה, ובהדר מלכות טפפתי בשנית לחדר ההמתנה, מתעלמת באצילות מכל מה שקורה מחוצה לו.

את האחראי לא ראיתי שוב באותו היום. הודיע לי אחד העובדים האחרים שהאוטו מוכן. כאשר הצצתי פנימה כמעט נפלתי מרוב הפתעה: מבפנים ומבחוץ האוטו היה מבריק ומצוחצח, הרמקול השבור תוקן וגם המראה העקומה. והחלון. והריפוד הקרוע. והרחש המעצבן הזה שהמזגן עושה כל הזמן. הכל היה כמו חדש! כמעט ולא זיהיתי את האוטו הקט והמרוט שלי.
קרנתי בחיוך אל העובדים ונסעתי לי משם בגאון, מחייכת כל הדרך אל שפת הים וחושבת לעצמי עד כמה משתלם הוא כל העסק הזה של "מלכת סאדו".

לפני 5 חודשים. 15 ביוני 2021, 18:26

זוכרות איך שבשנות ה-90 ושנות ה- 2,000 המוקדמות גבות דקות דקיקות היו באופנה?

(מספיק לראות את רייצ'ל ומוניקה בעונות הראשונות של 'חברים' כדי להבין עד כמה)

זוכרות כאשר האופנה התחלפה לפני בערך עשור? 

אז גבות עבותות נכנסו לאופנה, אבל עבור הרבה מורטות עד דק, זה כבר היה מאוחר מדי - במקום גבות יש להן קרחות, והן נזקקות לשלל תכשירי איפור - עפרונות ומסקרות למילוי הגבות ועד לקעקועים קבועים ויקרים ב'שיטת השערה' - בהם מקועקעות שערות חדשות על עצם הגבה, כדי למלא אותה ולהשיג את המראה האופנתי הנכסף.

 

אז ככה בקרוב עם שיער הערווה

 

כאשר האופנה של הכוס החלק והילדותי תתחלף - והיא תתחלף...

היכונו לפריצתם של קעקועים קבועים ב'שיטת התלתל' (בה יקועקעו תלתלי ערווה מסולסלים) על הקרחת שנותרה שם בגבעת ונוס אצל נשים כה רבות - קורבנות האופנה הפורנו-פדופילית שהתפתו להסיר את כל תלתלי הערווה שלהן.

 לצמיתות!!

עם לייזר!!

 

המלצת המערכת:

לכל מי שרוצה להסיר היום לצמיתות שערות (לאמשנה מאיפה) - עזבי אותך מזה. חבקי את שערותייך, אהבי אותן וחסכי כפול! גם על טיפולי הסרת השיער וגם על הקעקוע שתצטרכי לעשות 2 עשורים אח"כ.

בהצלחה לכולנו.

לפני 5 חודשים. 15 ביוני 2021, 0:34

מה הייתי רוצה לעשות לך (בתחת)

פואמה ישבנית:

 

הייתי רוצה להשכיב אותך על סדיני הסאטן השחורים והמבהיקים שלי

להשכיב אותך עירום

על גבך

ידייך קשורות אל מראשות המיטה

ואתה מרוח ומשומן

כהוגן!

בתועפות של שמן קוקוס ניגר

בין פלחי ישבנך

ואל תוכו פנימה

פיך חסום בגאג השחור ועיניך מביטות בי באהבה וציפייה וכעת

בבהלה לפתע,

כשאתה קולט שאני מושיטה יד דווקא אל הדילדו הגדול מבין השלושה

אתה גונח את מחאתך, אליה אני 

לא שועה. במקום זאת, אני

מסבה את גבי אליך ומגבירה עוד את המוסיקה - זו שהפכה למוסיקה

הקבועה שלנו המלווה את הזיון בתחת,

שלי אותך,

ממני אליך. אני מרכיבה

את הדילדו ומסתובבת חזרה

אליך ונכנסת לאט בתענוג

שקט. עיניך נאחזות

בעיני ואני

מתחילה לפמפם

לאט, ואחר כך

מהר

 

 

 

 

והנה המוסיקה. עצום עיניים ותחשוב

עליי...

 

לפני 5 חודשים. 9 ביוני 2021, 22:51

כמעט תמיד בעת מהלכי הפתיחה עם מועמד חדש לעבדות, אני מבקשת שיספר לי לפרטי פרטים אודות הפנטזיות שלו.

הרי מה אני רוצה, מכירה ואוהבת אני כבר יודעת, ואילו כאן יש לי הזדמנות ללמוד ולהכיר דברים חדשים מנבכי נשמתם המופרעת של אותם לקקנים.

כי אחרי הירידות, ההלקאות והגמירות המתבקשות - מה עוד נותר לי לעשות חוץ מלשעשע את עצמי מאיוולתם של אחרים? ומלבד זאת, כך שמור לי מקום בשורה הראשונה במופע הקרקס שהלקקן התורן מעלה בפניי!

וכך קרה גם הפעם עם:

 

     העבד היוגיסט  (כלומר אין לו ממש עניין ביוגה, אלא רק בתרגיל אחד מאד ספציפי שנגיע אליו בהמשך)

 

אז אני נפגשת כמה פעמים עם איזה סוטה ונשלט ברמות - ממש בן שביעי של בן שביעי (של נשלט), שמה שהוא כבר שכח בתורת הקינק והסטיות, גם עשר מלכות (שלא לומר מלקות) לא יצליחו ללמוד.

מכיוון שגם בימיי הפרועים והסדיסטיים ביותר לא יכולתי להשתוות לו עם נסיוני ודרישותיי, פרשתי בכלל מלנסות ולרוב במהלך זמננו יחדיו נשענתי לאחור וצפיתי בעניין רב בתוכן הסוטה שהוא פרש בפניי. ואילו אותו אקסהיביציוניסט מצידו רק השתוקק ל'שולטת' שאותה יוכל להפעיל בנוחות ובמיומנות מלמטה ושתהווה צופה אוהדת בו ובסטיותיו.

 

כך היה גם באותה פעם בו הוא שאל אם אני רוצה לראות אותו גומר לעצמו בפה.

תהיתי איך הדבר הזה אפשרי בכלל לעזאזל, כלומר - מבחינה אנטומית?

תוך חצי דקה ומבלי שסיימתי לתהות, ההוא החל לאונן בהתלהבות ותוך כדי כבר מיקם עצמו על המיטה בעמידת נר(!) כיוגיסט בכיר בעודו משעין אל הקיר את גבו וישבנו, ורגליו פונות היישר אל התקרה - כך שהזין שלו היה גבוה מעל ראשו, ופיו הפתוח מצפה לקלוט את הזרע הניתז אל פניו ממעל.

והוא ממשיך ומאונן - כך הפוך - אל מול פניי המשתאות במרץ רב ובתשוקה ומשפריץ את שמשפריץ אל הפה שלו ואל פניו בחדווה, מוצץ, שותה, בולע ומלקק את שפתיו כחתול שבלע את השמנת.

ואז מתבונן בי כדי לראות מה דעתי על הלהטוט ועל גמישותו המופלאה.

 

מה אומר ומה אספר? לא נפלתי. בכלל ההתעסקות האובססיבית בזרע כגורם השפלה לעבדים ולשפחות כבר היתה לי לזרא, זה פשוט לא עושה לי את זה, (הסליחה עם כל המוצצים והבולעים!  ולא משנה אם זה הזרע שלכם או זרע של מישהו אחר...) 

אבל איך יכולתי לאכזב כך את הלוליין הנועז?

אז ליטפתיו על ראשו ואמרתי:

יופי! כלב טוב.

 

לפני 6 חודשים. 3 ביוני 2021, 11:00

אז היה חוצפן אחד שהחליט לרכוש לי על דעת עצמו מנוי זהב (לחודש)

עד אז הוא היה דווקא בחור די נחמד ומתוק ששיעשע אותי באדומות מסורות ונלהבות. אבל יום אחד התעוררתי לכל מיני אופציות לא נעימות בכלוב - ובראשן זה שהפכתי בזכות הזהב הזה להרבה יותר קלה להשגה - כעת כל אוויל יכול לשלוח לי אדומות - מיד הוצפתי באדום, ואף בסגול! לא שידעתי מה השטות הסגולה הזו בכלל ומי צריכה אותה.

ההטבות של הזהב בטלות בשישים אל מול כל הרעה החולה הזו. 

מיד צימצמתי את ההגדרות של הפניות אליי למינימום, וחסמתי את אותו עבד נלהב עד תפוגת המנוי - שילמד לקח.

וזה הזמן להגיד לכל הזנאים כאן:

אני בזה לכם.

אין מה לקנות אותי בכסף, במנוי זהב, בהסעות, בניקיון בתים, בתיקוני חשמלאות, שרברבות, עיסויים ובניית אתרים!!!

תנוחו! 

למרות שאתם זנאים, אני לא זונה, ונסיונות השידול שלכם מחליאים אותי.

הם לא מכבדים אותי, ובוודאי שלא מכבדים אתכם. 

סקס, מערכות יחסים (גם של קינק ושליטה) - אמורים להיעשות ברצון ובתשוקה של כל הצדדים המעורבים. בוודאי לא עבור תשלום או עבור טובות הנאה אחרות. מה זה אומר עליך כשאישה אינה רוצה להיות עמך בגלל הרצון האמיתי והכנה שלה, אלא בגלל שהיא מחכה לשירות שהבטחת? 

כשארצה שירות כלשהו - אזמין אותו מאדם אמין ומקצועי וגם אשלם תמורתו. בכסף מלא. לא בגופי, ולא בשום אקט אחר (אדנותי ככל שיהיה).

 

רוצים לשמח אותי באמת? תכתבו לי שירים, סיפורים ו/או מכתבי הערצה.

כתבו לי תגובות מעניינות וחכמות בבלוג. הרעיפו מחוכמתכם וכשרונכם! 

בטח לא להציע כסף או שווי תמורה לו.

כבדו אותי, את כל הנשים כאן ואת עצמכם.

 

 

 

לפני 6 חודשים. 28 במאי 2021, 10:49

הלילה אני והכוכב המאיר שלי בדקדנס!

מי באה להגיד שלום?