מכריזה בזאת על מדור חדש - עבדים מצחיקים - בו אשתדל לעדכן סיפורים משעשעים על איוולותם של עבדים, שגרמו לי לצחוק.
והראשון שלנו הוא:
העבד עם פחית הXL
והנה סיפור המעשה:
בלילות בהם הייתי נוהגת להזמין עבד תורן שיבוא, ירד לי ויילך, היה בחור חביב שמצא חן בעיני בצ'אט והוא סיפר לי ברהב על יכולתו הפלאית - לדחוף לישבנו פחית שלמה של XL
עיקמתי אפי בתיעוב ואמרתי שזה לא מעניין אותי כלל ושאין צורך, תודה על ההצעה! ירידה ואולי קצת מכות - זה יספיק לי בהחלט לאותו ערב.
בקיצור, מגיע אליי הברנש הנבחר, חמוד ונלהב ותוך 2 דקות הוא כבר מוציא מאמתחתו פחית.. כן, ניחשתן נכון - של XL
למראיה בכל זאת התעוררה סקרנותי האנתרופולוגית ואמרתי לעצמי "הללו מלקה! כמה פעמים כבר יוצא לך לראות תופעה מרתקת שכזו? יש הרבה אנשים שמשלמים דמי כניסה לקרקס בשביל לראות שואו שכזה"
שלחתי אותו לחדר השירותים לתחוב את הפחית בפרטיות ולהתלבש מעליה (זו היתה תקופה אחרת - בה הייתי צעירה ורגישה יותר... אם זה היה קורה היום הייתי לגמרי מתבוננת מרותקת בתהליך)
הוא חזר כעבור מספר דקות מהשירותים לבוש בג'ינס שדרכו ניתן היה לראות את הפחית הבולטת מאחוריו. הייתי מוקסמת!
וככה הוא ירד לי, אל מול עיני המשתאות על יכולות ההכלה של אותו רקטום אומלל, גמרתי והוא הודה לי נרגש עד מאד ועזב (עם הפחית צרורה בישבנו).
מאז עוד היו פעמים שהוא היה עולה מולי בפורומים השונים, בצ'אט כאן או בפייסבוק ותמיד שואל: "זוכרת אותי? הבחור עם הפחית..."
את הבחור אף פעם לא זכרתי. לא את שמו ולא את פניו, אבל הפחית...אחחח הפחית... אותה אני זוכרת!! תגידו לי, כזה דבר אפשר לשכוח???
