אני לא רק אוהבת להכאיב ולהלקות. בין עוונותיי אני אוהבת גם לשלוט על אספקטים שונים בחייהם של עבדיי - על האוכל, הלבוש, החיים עצמם, ובכלל לתת הגבלות ומטלות שונות ומשונות כיד הדמיון הטובה עליי.
ישנם עבדים שמגיעים אליי כשהם במצב רע (נו, גברים!), שלא לומר בעלי יצר הרס עצמי (כמו הרבה מהא.נשים על הספקטרום הסאדו-מזוכיסטי) ואני משתמשת בכוחי והשפעתי הברוכים עליהם כדי להיטיב עם אותם אומללים ולשנות את חייהם לטובה. וכך היה עם אותו עבד בעל תזונה לקויה במיוחד.
והרי סיפורו של:
העבד והגזר
מדובר בעבד מוכשר ומתוק, שאני מחבבת במיוחד, אבל עם הרגלי תזונה איומים!
אינו יודע להבדיל בין פחמימה לחלבון, לא נוגע בפרי וירק, ותפריטו כולל בעיקר סיגריות ואלכוהול על בסיס יומיומי.
בתהליך ביסוס השליטה שלי הסברתי לו כמה הרגלי יסוד בסיסיים, ובתור התחלה פקדתי שלפחות חמישים אחוז מהתפריט היומי שלו יכלול פירות וירקות.
בנוסף: עליו לשלוח לי דו"ח יומי מפורט - מה אכל - בסוף כל יום.
ואכן כך היה.
לשמחתי מגוון פירות וירקות נוספו לתפריטו על פי הדיווח היומי.
בבוקר היום הרביעי לניסוי שלח לי הכלבלב תמונה של ידו אוחזת בגזר ומתחתיה הכיתוב "אני ילד טוב?"
ואז עוד הודעה: "ומקודם דחפתי בננה!"
לא יודעת מה בשילוב של שתי ההודעות הדליק לי נורה אדומה ומהבהבת
אולי זה היה מכיוון שהבחנתי כי התמונה של היד האוחזת בגזר - צולמה במיטה...
אבל לפתע נחרדתי ומיהרתי לסמס - "למה אתה מתכוון "דחפתי?""
מיד הגיעה התשובה הנלהבת: "לתחת!!"
כן כן חברות יקרות!
חשדותיי התבררו כנכונים...
ועד עצם היום הזה אינני מבינה איך קרה הדבר שכל הפירות והירקות אכן נכנסו אל תוך מערכת העיכול של אותו כלבלב - אבל שלא כפי שרציתי - הם נכנסו לשם מהכניסה האחורית.
בקיצור,
עשה סלט.
