מה זאת אהבה?

צייר לי שמיים לברוח לשם

אפורים וחיוורים כשמי אמסטרדם

שמיים של גשם, לשטוף בם דמעות

צייר לי שמיים שאוכל בם לבכות.

צייר לי שמיים לנדוד בם רחוק

למקום בו החטא מתערבב עם החוק

שם המצפון המגמגם לא נוטה לדבר

הנח לי לבדוק מה בצד האחר.

הנח לי לטעום והנח לי לחזור

לזרועותייך הפתוחות הרחק מהקור

צייר לי שמיים לבוא מתוכם

לליבך האוהב, אל הבית החם.

תן לי אויר ותקווה אם כמעט אתמוטט

כשאבין שהחוץ קפוא כמו מת

אל תדבר, אל תגיד לי דבר

רק אטוף בחיבוק שאדע כמה קר 

השיער השחור שגלש אל עיניו

 מזכיר לי תקופות של עצבות,

של דמעות שעולות, מעיניים בוהות

של שנאה ושל אי שייכות.

אהבות שחלפו או נותרו מאחור, לילות ארוכים, תהייה,

וילדות שפרחה בתמימות, לא תמימות,

ואמת שהייתה, לא הייתה.

האור שקרן, החיוך הקטן והחום שהמיס קיפאון

כה זרים, מוזרים, זכרונות האתמול, שהחבאתי עמוק בארון

של שמש, ירח, חיוך וילדה

של עיניים בוהות ועצבות

לא היה בם אמת, רק מעט אהבה,

זכרונות מתקופת הילדות.