לפני 3 שנים. 22 ביולי 2021 בשעה 22:16
השיער השחור שגלש אל עיניו
מזכיר לי תקופות של עצבות,
של דמעות שעולות, מעיניים בוהות
של שנאה ושל אי שייכות.
אהבות שחלפו או נותרו מאחור, לילות ארוכים, תהייה,
וילדות שפרחה בתמימות, לא תמימות,
ואמת שהייתה, לא הייתה.
האור שקרן, החיוך הקטן והחום שהמיס קיפאון
כה זרים, מוזרים, זכרונות האתמול, שהחבאתי עמוק בארון
של שמש, ירח, חיוך וילדה
של עיניים בוהות ועצבות
לא היה בם אמת, רק מעט אהבה,
זכרונות מתקופת הילדות.