המקום בו הערפל מרגיש אפל

אני אמנם מבינה לא מעט מהראש והמיינד-סט של נשלטים ולפעמים זה מתבטא ברגעים לא צפויים של רחמנות, אבל הם נעלמים מאוד, מאוד מהר.

אני יותר ממבינה את הצורך להישלט, אבל כדי שגבירה תעניק אותו, צריך לעבוד וקשה. צריך מראש לשחרר את המחשבה שזה עליך, כי זה לא.

חלק מהפניות שאני מקבלת כל כך חסרות טאקט ומגושמות. חלקן צועקות חוסר משמעת. חלקן מלאות בחשיבות עצמית.

זה לא יילך ככה.

לא איתי ולא עם שולטת אחרת, אלא אם במקרה בנס דווקא בא לה לנסות ולטפח אותך ו/או לשבור אותך - וגם אז זה בספק.

גם לו רציתי, אני לא יכולה לחנך את כולכם ולפקוח את עיניכם. זה כמו לייבש את הים בכפית.

וזה לא בטבע שלכם, אני יודעת. זה מאבק לא פשוט מול עצמך. מול דחפים, מול מגרעות, מול מגבלות ואפילו מול ההשפעות של ההורמונים.

מישהו אי פעם אמר שפשוט להיות נשלט?

אז מה אני מצפה מנשלט?

- כנות ופתיחות. אתה תענה על כל שאלה בלי לשקר, אבל לא רק זה. אתה תנדב את המידע הדרוש לי. אני לא צריכה לתחקר אותך, גם ככה להחדיר בך משמעת ראויה זו עבודה. זה א-ב. 

- אתה תכיר אותי. אתה תרצה ללמוד אותי. אני אהיה גבירה אבל גם מודל, מקור למשמעת ולהנחייה. 

- אתה תעשיר את החיים שלי איכשהו. אתה תמצא את הדרך. אתה תשקיע כדי למצוא את הדרך. אתה תאמץ את היכולות שלך. צעצועי מין פשוטים אני לא צריכה. מכשירי נקיון אני לא צריכה. הדומים אנושיים אני לא צריכה.

- הפקדה מוחלטת של המיניות שלך בידיי. זה גם כלי משמעת וגם צעצוע ושעשוע עבורי. אז מהרגע שנחליט, זה שלי. אתה תמצא שאני רכה ונדיבה יחסית לעוצמה של הכלי שבידיי ואתה תוקיר לי תודה על כך.

- חזות של מערכת יחסים ונילית. אני רוצה גם חיבוקים ונשיקות וליטופים לפעמים. אני רוצה שנצא למסעדה או לקפה. אם אתה חושב שזו חולשה או רכות מוגזמת לגבירה, אתה א. טועה ולא מבין כלום ב. מוזמן להתחפף.

אני צריכה. אתה תספק. ככה זה עובד. רק ככה זה מייצר את המשמעת וההנחייה שנדרשת לך כדי להיות נשלט.

אתה תהיה הראשון שלי.

או מישהו אחר, אם לא.

אתה תהיה שם לעזור לי לגלות את השולטת שבי.

או שסתם תהיה תחנה לא משמעותית בדרך הזאת.

אולי גם יהיה סקס.

ואולי לא.

אולי אני ארד לך ואת כל השפיך אחזיר לפה שלך בנשיקה.

ואולי לא.

אולי אני אחלוב אותך, אדאג שתגמור בלי אורגזמה, אוספת את הנוזל ומורחת אותו על פניך.

ואולי לא.

ואולי אני אשים אותך בכלוב-זין לשעה. או ליום. או לשבוע.

ואולי לא.

אולי, אחרי שמצצת לי, אחדור אליך. אולי עם סטראפ-און, אולי אפילו בלי.

ואולי לא.

אולי נהיה שם שתיים, חולקות אותך בתורות או בדאבל, צוחקות לנו.

ואולי לא.

ואולי סתם ככה תשרת את הגחמות שלי. תכין לי קפה, תכין לי צהריים, תעשה לי מסג׳, תעשה לי לק ברגליים…

או שפשוט תעוף לי מהעיניים.

אבל מה שלא יהיה

זאת תהיה ההחלטה שלי.

אולי זה עדיין לא קונבנציה, אולי אף אחת לא טרחה לעשות את ההבחנה... אבל אני כן, כי היא חשובה לי. מאוד.

ניוש - זמני, כחלק ממשחק, לא מחפש את השלמות או היעד.

נישוי - ׳הדבר האמיתי׳. לחיות כאישה 24/7 כולל כל החלקים המורכבים והלא פשוטים.

אני עוברת כיום נישוי. החלפת הורמונים. הסרת שיער. ניתוחים הם גם אופציה.

אני עובדת קשה כדי להיות זכאית לתואר הנפלא הזה, ׳אישה׳.

אני מבינה ניוש. אני הרי הייתי גם שם. אני חיה עכשיו את הקסם הזה 24/7, אני מבינה את הרצון לטעום ממנו.

אני אפילו מאוד מפרגנת, כי חופש מגדרי הוא נכון ונפלא בעוד שכלא מגדרי הוא עינוי נפש שאין כדוגמתו, ולא במובן הבסד״מי החיובי של המילה.

ניוש יכול להוות שחרור ממועקה מאוד כבדה של לחיות כל הזמן כגבר, בתחרות המתמדת הבלתי אפשרית הזו, בצורך כל הזמן להיות אלפא.

אבל אני לא אנייש אותך ולא אסכים שתדבר על עצמך לידי בלשון נקבה. בשביל זה יש אחרות. לצידי אתה תמיד תהיה גבר ותהיה נשלט בדיוק בגלל שאתה גבר ולא אישה, בדיוק בגלל שחסרים לך הדברים האלה.

לא שיש מה לדאוג, את מקומך הראוי אתה תכיר כך או כך :)

וואו. הצפה שלא התכוננתי אליה כראוי.

זה לא שלא ידעתי פחות או יותר מה הולך לקרות הרי. אני חדשה אבל גם ותיקה. אני מכירה את הצד הזה טוב מאוד.

ובכל זאת... כן, די מדהים. זו תחושה משכרת לחלוטין. ומה שיותר מדהים זה כמה טבעי זה מרגיש לי פתאום. כאילו כך זה היה אמור להיות תמיד.

עכשיו זה העניין שלי עם עצמי, התהליך של להוציא את השולטת החוצה - עם הנשלט הנכון, לפחות לשלב הזה. זה בטח לא כל אחד. איך מבררים? איך מסננים? לאט ובזהירות.

אבל לטוב ולרע, נשלטים הם קצת חסרי סבלנות, גם הממושמעים מביניהם. כבר הרבה זמן שאני בלי טסטוסטרון, כמעט ושכחתי מה זה עושה לגוף ולמוח ולנפש. 

המבחן הראשון שלי. אני מוכנה.

באמת אפשר להפוך ככה מסאב לשולטת?

- מסתבר שכן. התאמה מגדרית הוא אירוע משנה חיים.

אז את לא רוצה שיצליפו בך יותר? שיכאיבו לך?

- לא. זה תמיד היה נספח לשליטה ולפריקת הגבריות. תוצר לוואי שקיבלתי את קיומו. לא מתגעגעת אליו.

אישה עם סטראפ-און כבר לא מחרמנת אותך? פתאום לא בא לך שיזיינו אותך?

- אישה עם סטראפ-און זה עדיין אחד המראות היפים והמחרמנים ביותר שיש. זה לא ישתנה 😉 מה שכן השתנה, הוא שעכשיו פשוט מדובר בסקס לסבי ונילי לחלוטין. הבדס"מ פשוט נעלם מהסצינה הזאת וטוב שכך. אני בי/פאן סקסואלית עם העדפה לנשים.

אז למה לא מתחלפת?

- שליטה על נשים תמיד כיבתה אותי, כשנתקלתי בה בטעות בצפייה או בסיפורים. אני לא יכולה לתת לעצמי להישלט בלי שזה ייגע בנקודות מורכבות מדי. אולי על ידי שולטת מאוד מיוחדת ובנסיבות הנכונות. לא כדאי לפסול.

וזה לא מייצר לך מגבלות בתור שולטת?

- כל אחת והגבולות שלה. זה בהחלט כן משנה כמה דברים, במיוחד סביב חוויית ניוש. אבל גבולות גם נועדו שימתחו אותם ;-)

באמת?

- באמת :)

הממ.

לפני אי אילו שנים, אני הייתי בטוחה שאני גבר סיס-סטרייט וסאב. הייתי נשואה ואישתי דאז לא היתה בקטע.

הייתי קוראת וצופה אבל מכיוון שסירבתי לגשת לנושא בכל צורה אחרת שלא היתה מעורבת בה אהבה, לא קרה שום דבר מעבר.

אישתי הרשתה לי אפילו לפנות למלכה מקצועית. סירבתי בנימוס.

אני הייתי אמורה להיות הנשלט המושלם.

לכלוא את הזין שלך בכלוב כאילו הוא לא קיים? למלא את התפקיד ׳הנשי׳? להיות זאת שנחדרת? Yes please.

לחיות בתוך עולם פנטזיה בו נשים הן שולטות וגברים הם כנועים? בו נשיות היא העליונה וגבריות נכנעת בפניה? רק תביאו לי עוד מזה!

הייתי מוכנה לעשות הכל כדי לחוות את ההתנתקות מהגבריות הנוראית הזו. הכל. חדורת רגשות שליליים כלפי הגבריות שלי וחדורת אמונה בשליטה נשית.

למען האמת, מדובר בתופעה אפילו נפוצה ומתועדת-משהו, למשל דיברה עליה נטלי ״קונטרפוינטס״.

אני רציתי באמת ובתמים להיפטר מהגבריות שלי שהפריעה לי. לא כמשחק, לא כשעשוע, לא כריגוש מיני. לא להיות קרוסית/מתלבשת. באמת להיות אישה.

בדס״מ היה המקום בו היה לשאיפה הזאת לגיטימציה מסויימת, גם אם זה בא בעיסקת חבילה שכללה כוחניות והשפלה - מחיר פעוט בשביל לחוות אותנטיות טהורה.

אבל מתישהו התובנה לגבי מה באמת קרה מאחורי הקלעים יצאה החוצה. אני בכלל לא שום דבר שחשבתי שאני.

אני אישה.

אני טרנסית.

אני לא סטרייטית בכלל

ואני גם לא נשלטת.

לא רק שאני לא חייבת את הבדס״מ כדי להיות מי שאני, אלא שבהקשר הזה זו צורת ביטוי מאוד מוגבלת. אבל הנה אני כאן. אני עדיין קינקית. אני מאמינה בשליטה נשית ולכן אני דומית. הבדס״מ הוא עדיין חלק ממני.

הדבר הנכון עבורי הוא לאחוז בחוזקה באיזה נשלט וללחוש באוזנו ברכות ״אני יודעת בדיוק מה עובר לך בראש - ואני מתכוונת לנצל את זה למקסימום, כי זה מה ששנינו רוצים שיקרה.״ ולראות כיצד הוא מניד את ראשו בתערובת של חשש קל אבל גם כניעה שבאה מתוך בטחון בי כגבירה, כל גופו רועד מההתרגשות.