שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המקום בו הערפל מרגיש אפל

על קינק, מגדר ומה שביניהם.

כל הזכויות שמורות וזה
לפני 3 שנים. 7 במאי 2021 בשעה 13:39

היי, כאן האישיות הנפרדות של דארקפוג ורצינו לעשות לה קצת פדיחות. את האמת, העניין הזה של לקחת ולשלוט מאוד מרשים אותנו… אבל אין מה לעשות, היא החלשה מבינינו. ונקודת החולשה שלה היא מישהי כמו פ׳ (רפויה).

 

------

 

עם פ׳ דיברתי ברשת החברתית הרבה מאוד זמן. היה נראה שיש לנו לא מעט מן המשותף אבל היא היתה בן אדם מאוד מרומז ומסתודד. יום אחד פ׳ החליטה שמתאים לה לפגוש אנשים, אז קבענו. נפגשנו למשקה לא אלכוהולי בפאב ופשוט דיברנו ודיברנו ודיברנו. פ׳ היא הייטקיסטית, חובבת אנימה ולסבית קווירית עם עניין עמוק בפמיניזם ומגדר. השיחה קלחה עד הרגע האחרון בו היינו צריכות ללכת. חזרתי הביתה מרוממת… וזהו, זה הכל. סתם מפגש נחמד וכיפי.

 


כמה ימים אחרי זה קבענו שוב, הפעם לצפות באנימה ביחד. פ׳ בחרה את האנימה שצפינו. היא התעקשה על האנימה הזו. גם אחרי שחיפשנו ואני כבר עמדתי לוותר, היא חיפשה ואז מצאה.

האנימה המושלמת עבורי. כמה רגש היא הציפה. כמה עומק של תחושות. צפינו ודיברנו וצפינו ודיברנו ולא רציתי ללכת. אבל עוד היתה לי נסיעה ארוכה, אז נאלצתי.

חזרתי הביתה וגיליתי שאני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליה. כמה היא הצליחה לגעת בי. להגיע אליי. למקומות שעד אז אף אחת לא הגיעה. בלי למצמץ אפילו.

התאפקתי איכשהו. לא יודעת איך, התאפקתי. כמה ימים. אבל התכתובות ברשת החברתית לא השאירו לי ברירה וכתבתי לה הודעה פרטית:

 


״אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עלייך. אני מאוהבת בך.״

היא ראתה את ההודעה.

חצי שעה של המתנה.

״אני רוצה שנשאר חברות.״

אמרתי כן בלי להסס.

 


נפגשנו שוב מאז, אנחנו ממשיכות להתכתב המון והיא עדיין מקסימה כמו תמיד.

אם פ׳ יום אחד תגיד כן… אני שלה. בלי לחשוב אפילו.

כמובן שכל זה קטן על דארקפוג. היא כבר תסדר את זה עם כל נשלט. אין דרישה מוקדמת לסימטריה מונוגמית במערכת בדס״מית, כל עוד הדבר מתוקשר בכנות ובמסגרת הגבולות של שני הצדדים.

 


אבל מה אם פ׳ תגיד שלא מתאים לה?

אם אני נאלצת לבחור, אני נאלצת לבחור בפ׳. כל עוד אף אחד או אחת אחרים נגעו בי ככה. בדיוק המושלם הזה. אין מה לעשות.

 


ואז עלתה שאלה עוד יותר מורכבת…

ומה… מה אם יסתבר שפ׳ היא בדס״מית בכלל והיא תגיד שהיא רוצה לשלוט עליי?

(התשובה על זה… בבלוג פוסט אחר)

 

נ.ב.

 

נשלט שינחש באיזו אנימה מדובר יקבל אצלי המון נקודות זכות. אני לא סתם אומרת.

לפני 3 שנים. 7 במאי 2021 בשעה 9:26

היא אפילו לא עקבה אחריי בחזרה… אבל אני עקבתי אחרי מה שנראה לי כל כך שונה ממני, כל כך מסקרן… וחשבתי לעצמי ״מה אם היה לי את זה?״

כי הייתי הרבה דברים… הייטקיסטית, כותבת, טרנסית… אבל זה, זה לא הייתי.

כן, היה משהו, היה מין עבר-לא-עבר שחשבתי שאני גבר סאב… אבל זהו.

ויום אחד אני קוראת משהו שלה שנגע בנקודה מאוד רגישה… והמחשבות התחילו לצוף.

לאט לאט התחלתי להעיז לחשוב שבדס״מ זה בשבילי. זה לא בא מיד. זה לא בא בבום. זה גם עבר כמה שלבי חשיבה מאוד לא פשוטים וכואבים (וגם הבלוג פוסט על זה מובטח...). ובסוף אזרתי את האומץ… ונכנסתי לכאן. בהשראת משהו סתמי לכאורה שהיא כתבה ברשת החברתית.

 

ואתמול דיברנו. דיברנו הרבה. אמרתי לה שאני רוצה להוקיר לה תודה… והיא שאלה ׳על מה׳?

 

אז…

(להבדיל אלפי הבדלות, אבל אני פשוט אוהבת את הדימוי הזה ואת הסצנה)

ישנה סצנה בסרט. הסרט עצמו כבר די נשכח אבל המלל לא. הגיבורה רודפת אחרי הנבל שהרס את הכפר שלה. היא מגיעה אליו ושואלת אותו ״אתה זוכר אותי? את הכפר שהרסת?״

והוא פשוט עונה ״לא. אולי בשבילך זה היה היום החשוב בחייך… אבל בשבילי זה היה פשוט יום שלישי״.

 


כי זה יכול להיות סשן, שיחת עומק של שעות… אבל זה גם יכול להיות סתם משהו שנכתב ברשת החברתית. לפעמים את יכולה לשנות חיים של אנשים בלי שהתכוונת. דחיפה קטנה בזמן הנכון ובמקום הנכון שמתחילה לגלגל כדור שלג.

(ל MM המהממת)

 

לפני 3 שנים. 6 במאי 2021 בשעה 20:02

(הבטחתי או לא הבטחתי? הבטחתי)

 

אני מחנה את המכונית שלי בחניה ואתה דופק חראקה וחונה באלכסון לידי על שתי חניות. חניה אותנטית של זין.

שנינו יוצאים מהאוטו, אתה זורק בדל סיגריה לפני. אני בבגדי עסקים ואתה במכנסיים וטי-שירט. 


״היי! אתה זה שגנב רמזור אדום וחתך אותי וכמעט התנגש בי!״

״את זאת שגנבת ירוק ולא נתת לי זכות קדימה, אישה.״ אתה עונה בטון מזלזל.

״אידיוט אחד. מי נתן לך רישיון בכלל?״

״רישיון?״ אתה צוחק. ״רישיון זה לחלשלושים. גם טסט. אני כבר 5 שנים על הכביש ולא סופר אף אחד.״

״אמן יתפסו אותך.״

״תפסו פעם. אמרתי ששכחתי. ראה ששנינו אוהדים את אותה קבוצה ישר ויתר לי.״

אני חורקת שיניים.

״אתה יודע מה? אז אני אדאג שיתפסו אותך.״ אני שולפת את הטלפון מהכיס ומתחילה לרשום את מספר הרכב שלך.

״וואו וואו נראה לך?״ אתה מתקרב במבט מאיים. ״אני במקומך הייתי עוצר רגע. יש לך אוטו יפה. חבל עליו.״

״אוקיי, אז מה היה לנו… גניבת רמזור, נהיגה בלי רשיון וטסט… ועכשיו גם איומים על שוטרת סמויה.״

אני מוציאה מהכיס תעודה מנויילנת ופניך מחווירות. ׳תעודת שוטר סמוי׳, כחול על גבי לבן עם הפרטים שלי.

״וואי סליחה גבירתי השוטרת… לא תקשיבי נו...״

אני מחטיפה לך סטירה מצלצלת. ״אתה תסתום עכשיו!״, מוציאה זוג אזיקים מהתיק, מסובבת אותך ואוזקת אותך. לא נראה שהתנגדות לשוטרת זה מה שבא לך עכשיו. כמה דחיפות קלות ואתה מקופל על האוטו.

״אבל גבירתי...״

עוד סטירה.

״אם לא תסתום זה רק יחמיר!״ אני אומרת ואתה מבין לאיזה צרה נקלעת ובוחר לסתום.

אתה לא רואה מה קורה מאחוריך אבל אתה בהחלט שומע את הרעש המאוד מובחן כאשר אני לובשת שתי כפפות לטקס.

״נוהל חיפוש חומרים אסורים, אחת עשרה עשרים ושמונה״ אני מכריזה בקול. ידי הגומי עוברות בתחילה על גבך, אחר כך על רגליך ואז פותחות את החגורה שלך ואת כפתור המכנסיים. משיכה חזקה והמכנסיים שלך על הרצפה. עוד אחת וגם תחתוניך יורדים. אני מוציאה מהמכנסיים את החגורה ומביאה בך הצלפה קלה. 

״שיעור שלא תשכח בנהיגה מונעת.״

עוד הצלפה, הפעם כבר חזקה יותר, מתחילה רצף של הצלפות. אתה מתנשם בכבדות. 

אני מגחכת ומשליכה את החגורה הצידה ואתה נושם לשניה לרווחה, עד שאתה שומע אותי מכריזה, ״זמן לבדיקה הגופנית.״

אתה חש במגעה של אצבע הלטקס מפרידה את פלחי התחת שלך ומוצאת דרכה פנימה. מהר מאוד היא חודרת אותך ועוד אצבעות מצטרפות אליה. חופרות. מרחיבות. תנועות של חיפוש. אתה נושך את שפתיך מהכאב. כמה אצבעות כבר יש בפנים?

כנראה שאלו יותר מרק אצבעות וזו כבר כל היד.

אחרי כמה דקות שנדמות לך כנצח, אני מוציאה את היד.

״לא נמצא כלום בחיפוש.״ אני מכריזה. ״ואתה יודע מה… אני מוכנה לוותר לך. על הכל.״

״באמת?״ אתה שואל, מופתע.

״בטח, חתיכת עלוב אחד.״ אני דופקת לך בעיטה כואבת ברגל. ידי מוחצת אותך למול מכוניתך, עדיין אזוק.

״ורק שתדע...״ אני מתקרבת ולוחשת לך באוזן ״התעודה מזוייפת.״

לפני 3 שנים. 6 במאי 2021 בשעה 16:58

דארק: טוב, בננות. ישיבת צוות. איך צריך לארח אותנו. יאללה גברת הייטק, תתחילי את. 

כסופה: טוב ברור שאינטרנט איכותי, אם אצטרך לעבוד משם. הכי איכותי שאפשר לרכוש שם. אני גם אייעץ איזו חבילה אם צריך. עדיף סיבים :)

אה וגם ציוד רשת טוב, שולחן עבודה נורמלי ומטענים. תכל׳ס זהו. זה פחות ענייני, את יודעת. קפה ותה וחלב נטול לקטוז, יש עמיד.

אה רגע… בעצם זה לא הכל. צריכה מקום לקיט בגדים. גם נשיים גם גבריים. צריכה את הגמישות להופיע ולישון ולקום ולהתארגן בלי להרגיש ג׳יפה.

דארק: טוב את תמיד פרקטית.

כסופה: מודה באשמה.

דארק: ומבאסת.

כסופה: מודה בעובדות, כופרת באשמה.

דארק: מה עם איזה מסג׳ לרגליים או מציצה בזמן שאת עובדת?

כסופה: הראשון. אני צריכה להתרכז.

דארק: מ ב א ס ת.

 


דארק: יאללה אמנית, תורך.

אדומה: אני אוהבת את השולחן, אם תהיה לי מוזה לכתוב. אני רוצה טלוויזיה סבירה לפחות. היום זה נמצא בכל שופרסל. מותר לי נכון?

דארק: מותק, מותר לך מה שאת רוצה. תתפרעי כפרה.

אדומה: אז גם ספה נעימה וכירבולית וכירבולית אנושית ושיטעינו לי מראש את התוכניות שאני אוהבת. וגם שיהיה צבעוני שלא יהיה מקום אפור ומייבש ובטח לא מג׳ייף. לא צריך ארמון. אני גם זורמת על אינטרנט טוב, כשסרט נתקע זה ממש מוריד לי. מכונת פופקורן ביתית ואמבט רגליים זה יותר מדי?

דארק: יותר מדי? זה הכל? נשבעת לך, אלוהים נותן נשלטים למי שאין להן שיניים. אני דווקא אוהבת להשתמש גם בשיניים.

אדומה: דארק!!!

דארק: ממי את תהיי אחראית על שלך ואני על שלי.

 


דארק: מה עם הליידי הסגולה?

סגולה: המממ אני זורמת עם אדומה על הדקורציה. אני רוצה להרגיש שם ליידי. רוצה את השמפו והמרכך ומוצרי הטיפוח שלי. מצעים נעימים. שאני לא ארגיש כמו במילואים, מזה היה לי מספיק תודה. מקלחת מאובזרת עם מים חמים. פיג׳מה רכה שמחכה לי, גם חורף גם קיץ.

דארק: או, מישהי סוף סוף בכיוון הנכון.

סגולה: את האמת אני קצת מפחדת לשמוע מה את הולכת לבקש.

דארק: *מחככת ידיים בהנאה* יש לי מוניטין, מה? אני צריכה מקום לבגדי פטיש - גם לי גם לו - ולצעצועים האהובים עליי וללוב. חסר לו שיהיה חסר משהו. יש לי גם דרישות לאוכל ולשתיה וגם לתערובת אלקטרוליטים מאייהרב.

 


דארק: אגב בנות, מה שותות באמת? מה צריך שיהיה בבר?

כסופה: סיידר תפוחים אלכוהולי

אדומה: ג׳ין וטוניק

סגולה: קמפרי תפוזים

דארק: קסטיל רוז׳.

דארק: ואוכל / חטיפים?

סגולה: להזמין סושי

*כולן מהנהנות*

אדומה: אוהבת גם עלי גפן ממולאים וחמוצים ומשהו קראנצ׳י עם זה.

כסופה: ופריכיות.

דארק: בבקשה תגידי שלא אמרת את זה הרגע.

כסופה: ״את תהיי אחראית על שלך ואני על שלי״

דארק: כפרה את עושה לי בושות. אני אוסיף נקניק יבש איכותי, פרושוטו כזה. עוד דברים אחרונים, גם לא קשורים?

כסופה: מנוי ליוטיוב מיוזיק, שיהיה אפשר לשים מוזיקה בלי פרסומות. זה בשביל כולנו. לי בשביל העבודה.

אדומה: לי בשביל המוזה

סגולה: לי מוסיקת רקע לנהיגה

דארק: ולי מוסיקה לסשן למה אם תהיה פרסומת באמצע זה עילה למכות ולא בקטע טוב. רשמתי.

 


יאללה, מפרסמת!

לפני 3 שנים. 5 במאי 2021 בשעה 23:45

לשתות ולמיטה.

לפני 3 שנים. 5 במאי 2021 בשעה 20:04

אוקיי… היי לכולם. אז בהמשך לבלוג פוסט על פיצול האישיות… אני ״הכסופה״ ובאתי לבקר. אני אשת מקצוע בתחום ההייטק, קמתי מתוך החיים הקודמים שלי.

 


את האמת, תמיד רציתי לעבוד עם עוד נשים, אבל התביישתי. האשמתי את עצמי בכוונות לא טהורות. אחרי הכל חשבתי שאני גבר נשוי… אז רגע, מה בדיוק האינטרס שלי?

אבל עזבו, פה זה בכל זאת קטע אחר, זה האתר שלכם. בואו נדבר עליי ועל בדס״מ.

אני נותנת השראה לדארקפוג על בדס״מ מכל מיני מקומות של פמיניזם בחיי היום יום. כשחשבתי שאני גבר תמיד זה היה גורם לי להתכווץ בבושה. דברים כמו חראקות, בדלי סיגריה שנזרקים מאוטו, מן-ספרדינג באוטובוס וברכבת… אבל גם יהירות מקצועית של אנשים טיפשים ושוביניסטים. חברות שבוכות אחרי שאיזה מנהל פיתוח צעק עליהן. קידום של גברים לא יוצלחים על חשבון חברות מבריקות. 30% משכורת פחות.

אני כמובן לא מדברת אפילו על דברים נוראיים שהייתי קוראת בעיתון. לא יכולתי לשאת את זה.

 


חרא.

 


אז בחיים אני מתקנת את זה בקטנה לאט לאט בהתנדבות ובנסיון לפרוץ תקרות. אני גם כותבת בלוג מקצועי בתקווה שעוד נשים יצטרפו למקצוע. מתנדבת כמנטורית. לדארקפוג יש את הפריווילגיה של לחיות בעולם של משחק ופנטזיה, תכל׳ס אני קצת מקנאה בה על זה.

הסיפור האחרון (חי בסרט גירסת ההייטק) הוא שיתוף פעולה שלנו ואני אוהבת אותו כי יש בו גרעיני אמת בכל מקום. זה מה שהופך אותו לכל כך חזק לטעמי.

ועכשיו יש עוד אחד. בטח לא יפתיע אתכם על מהו :)

יאללה דארקוש בייב, מחר את משחררת אותו, נכון?

 


בכל מקרה תשאלו אותי מה שאתם רוצים. אני אשתדל לענות על דברים שלא יקרבו אתכם יותר מדי לזהות שלי. אם זה משהו לדארקפוג אז היא תענה. זה יקרה מחר לאט במהלך היום.

לפני 3 שנים. 5 במאי 2021 בשעה 16:47

אני כבר חושבת איך שינוי הצורה יקרה. מדמיינת את הסצנה הזאת. חולמת עליה. בדיוק כמו בתוכניות האלה של ׳האדומה׳, רק בבדס״מ.

״כן״ אתה תגיד. ״אני רוצה להיות הנשלט שלך.״

״תגיד את זה שוב. אני צריכה לשמוע את זה שוב. יותר חזק.״

״אני רוצה להיות הנשלט שלך!״

דממה.

על הפנים שלי, שהיו עד עכשיו חביבות ורכות, יתפשט חיוך זדוני. אני אשלב את אצבעותיי בשביעות רצון מופגנת.

״אתה ביקשת. אתה רצית. יכולת לבקש כל דבר אחר… ובחרת בכניעה ללא תנאי.״

אתה תניד בראשך.

״על שתיים!״ אני אצווה עליך. הפקודה הראשונה שלי אליך. אתה תרגיש את החשמל שעובר בגוף שלך.

אתה תכרע על ברכיך ואני אגיש לך את ידי לנשיקה.

״זהו, מעכשיו אתה הנשלט שלי. אתה שלי. כל מה שארצה, אתה תעשה. על ארבע!״

אתה תציית, כאילו זה היה הדבר הטבעי ביותר עבורך מאז ומתמיד.

אני אפשיל את חולצתך ואוציא ליפסטיק מהארנק שלי ואתחיל לסמן את גבך.

״זהו הסמל שלי. גם לאחר שייעלם, אתה תזכור אותו. הוא ייצרב בתודעה שלך.״ אלחש באוזנך.

אחר כך אצלם אותו בטלפון שלי.

״וזו התזכורת שלי. היא תשלח אליך מדי פעם, סתם כך. היא תעמיק את התחושה, כמה שתצטרך. עכשיו, פתח את פיך!״

אתה תציית שוב ומיד האצבעות שלי ימצאו את הדרך לתוך פיך. 

״גם הזיכרון של הטעם שלי ייצרב בתודעה שלך. תמצוץ, סאב!״

אתה תמצוץ אותן בתאווה ואני אצחק.

״עכשיו קום ותסתכל לי בעיניים!״

אתה תציית, שוב. בעיניים שלי יהיה זיק והחיוך הזדוני עדיין יהיה שם.

״זוהי הפעם האחרונה שתסתכל בי בגובה העיניים. מכאן והלאה אתה תמיד תשפיל אותן. זה ברור?״

״כן, גבירתי.״ אתה תענה ותשפיל את העיניים שלך.

״זהו. הזכרון האחרון. המעגל הושלם. לאחר שאלך, תקבל ממני הוראות איך להכין את המקום הזה כראוי לגבירתך. כשזה יקרה, אני אגיע שוב ואקח את מה שמגיע לי, כי זאת רק ההתחלה״

״כן גבירתי. תודה גבירתי.״

כך זה יגמר, בעודך חוזה יוצאת מהדלת ואז הולכת על העקבים לעבר האוטו שלי, משאירה אחריי טעם של עוד וציפיה לסשן הראשון.

לפני 3 שנים. 5 במאי 2021 בשעה 13:15

(הנל נכתב בצ׳ט הפומבי לכן אני לא רואה סיבה שלא לתעד זאת.)

סניור ריסק: להטב זאת קבוצה של אנשים מסכנים

סניור ריסק: שבשביל מקובלות חברתית ושיאהבו אותם

סניור ריסק: ימכרו גם את נפשם

סניור ריסק: אבל שידעו שזאת סטיה נפשית

סניור ריסק: וצריך לטפל בה

סניור ריסק: אחרת מתאבדים

סניור ריסק: דיקטטורה של סוטים

סניור ריסק: בסוף המאבק

סניור ריסק: תיעלמו מהמפה

סניור ריסק: תשלח לכלובי מה שבא לך (*)

סניור ריסק: אתה עדיין נשאר מסכן פתאטי ועלוב

סניור ריסק: זה לא מענין מי אוהב מה

סניור ריסק: לא תחיו בכייף שלכם

סניור ריסק: אבל נשלטים נשלטות ואנשים שעושים שינוי מין

סניור ריסק: יחויבו בטיפול פסיכיאטרי

סניור ריסק: אני אדאג לזה אישית

 

(*) נכתב אליי, כלומר כמיסג׳נדרינג.

 

הנ״ל כמובן מכוון כאזהרה ציבורית לכל נשלטת להתרחק מהאדם הזה.

לפני 3 שנים. 5 במאי 2021 בשעה 3:41

(אני לא רוצה לדבר בשם כל הטרנסיות, אבל אני חושבת שיש בזה משהו שאני יודעת שהרבה טרנסיות יתחברו)

אנחנו חיות בעולם מאוד שוביניסטי ופטריארכלי. אני נולדתי לו לפני הרבה שנים, כך שאז הוא היה אף יותר.

 


אז. את נולדת לעולם שרואה בך כבן ומאוחר יותר כגבר… ואת לא רוצה להיות אחד. את מבואסת מהקיום שלך כבן/גבר. את מסתכלת על בנות ונשים אחרות ורוצה להיות כמותן.

אבל את יודעת שלכאורה לפי כל החוקים הרשומים מדובר במין החלש יותר. גם פיסית וגם חברתית. שנשים מודרות ממוקדי הכח, מהמדע, מהכסף…

אבל את התחושה שלך לעולם לא תוכלי להכחיש.

 


התחושה הזאת שגוף נשי, התנהגות נשית, ביגוד נשי, חיברות נשי… הם דברים מופלאים וקסומים והיית הכי רוצה לקחת חלק. ואת לא יכולה.

גם אם שכלית את יודעת שבני אדם הם פשוט בני אדם וחייבים לשפוט אותם על פי זה

גם אם שכלית את יודעת שמגדר זה לא באמת ערובה לכלום

גם אם שכלית את יודעת שלו היה העולם הפוך, זה ממש לא היה יותר טוב

 


הרגש נשאר. הוא יישאר תמיד.

 


ואז יום אחד את נתקלת בפמדום. את רואה מישהי מזיינת מישהו וחשמל עובר בגוף שלך. זה מרגיש לך נכון ומרגיש לך מושלם. מקום בו מעודדים אותך לבוז לגבריות שלך ולהכניע אותה בפני הנשיות. מקום בו רק מתבקש שמישהי תבוא ותיקח את זה ממך בכל צורה אפשרית - השפלות, כוח, חדירה, כליאה…

 


ברוכה הבאה לעולמו של הגבר הסאב (או לפחות של כמה מהם).

 


בסוף בתקווה את יוצאת מהארון ולומדת על מגדר ופוגשת גברים טרנסים ופוגשת הרבה גברים אחרים שקצת מעשירים את התפיסה שלך על מגדר…

ואת לוקחת את כל מה שחשבת על שליטה נשית ומיישמת על עצמך כי את אישה, אבל את גם מבינה ששליטה זה אחריות מטורפת ואסור למעול בה…

ואת מבינה דברים שלא הבנת קודם ואולי רק אחרי השחרור את יכולה באמת להבין.

 


אבל הרגש נשאר. הוא יישאר תמיד.

 


אז אני יכולה להביא את זה לסשן, יכולה להביא את זה ל FLR, יכולה להביא את זה לפמיניזם לוחמני, למאבק לשיוויון… אבל אני גם יודעת לשלוט ברגש שלי. אחרת לא הייתי שולטת בדס״מית, הייתי פסיכופטית. אני לא הולכת לכתוב את מניפסט החלאה המחודש (זה הזמן לפתוח גוגל, למי שלא מכיר.ה) או לפעול לכך שהעולם שלנו באמת יהפוך את עורו עד כדי דיכוי גברים. (ובואו - אני גם לא באמת יכולה, לא משנה מה אעשה).

 


אז מה שתעשי איתו… מה את בכלל יכולה לעשות איתו… זה כבר אצלך. לא להיות חרא בן אדם, לתת צ׳אנס שווה, לחנך על מגדר, לא לשפוט ישר ומראש... לא לתת לרגש להחליט בשבילך. גם זה משהו שלא צריך להיות זר לא לשולטים.ות ולא לנשלטים.ות.

 


אבל הרגש… הרגש נשאר. הוא יישאר תמיד.

לפני 3 שנים. 4 במאי 2021 בשעה 18:24

כאן דארקפוג. כתבתי כבר שאני סוג של 4 באחת… והחלטתי לתת לזה דרור. פיצול אישיות יזום. ככה אני יכולה לחקור כל אחת בנפרד. להתייחס לדברים שמערבים שתיים מהן כאל שיתופי פעולה.

 

אני דארקפוג (״השחורה״). אני בדס״מית. אני שולטת. אני מינית. אני לוקחת את כל מה שאסרו עליי כל השנים. את העכבות שלי אני משאירה בעיקר אצל האחרות. כתבתי על עצמי מספיק פה, בימים הקרובים האחרות יבואו לבקר. פה תכירו אותן אך ורק על פי צבען, לצערי, אלא אם יקרה משהו מיוחד.

ואגב, אני עפה עליהן בקטע אחר ואם זה בעיה של מישהו אז הוא יכול להיחנק ולא בקטע טוב!

 

----


ישנה ״האדומה״. האומנית וחובבת התרבות. אמנם כולנו כותבות אבל היא הכותבת הכי מוכשרת מבינינו (ואם היא תכחיש, היא מקבלת ממני חתיכת כאפה. תיזהרי!). היא רומנטית חסרת תקנה, נפש של ילדה. רק שלא תשבר לי כאן, תתייחסו אליה יפה. 

 


ישנה ״הסגולה״. האדם הפרטי והמשפחתי. היא מובילה את הטרנזישן. היא זאת שמדברת עם החברות, מרגישה, חולקת, שופכת. מכורה לרשתות חברתיות ובערך חיה שם. הרכות שלה מסתירה נחישות מטורפת, אבל גם היא בטח תסמיק פה קצת. היא מגדר, אני קינק, ביחד אנחנו דנות בתובנות. אני מקנאה בכמות העוקבים שלה.

 


והאחרונה היא ״הכסופה״. האדם הציבורי והמקצועי. היא הכי חכמה מבינינו. היא הייטקיסטית מוכשרת ותותחית (וכאפה בנוהל אם היא מכחישה). מרצה בכנסים ומפגשים. כותבת בלוג מקצועי. מתנדבת לקידום נשים בהייטק. יש עליה.