לפני שנה. 11 באפריל 2023 בשעה 1:40
אני מנסה, אוספת נצחונות קטנים לאורך הדרך, מוקירה את מרווחי הנשימה , מאפשרת להם לזלוג אל שרירי פנים ולב, לפרוח, להוליד ניצנים של גאווה ואושר חמקמק. אני נופלת, חזרה אל דפוסים ישנים שברחו מכלאם וחוגגים את החופש בהילולות ופרעות. מדירים שלווה מנפש ומזמנים מחשבות הרסניות.
אני רוצה לחבק אותם, הרגעים היפים והמרסקים, אלה ששולחים לתהומות ואלה שמעלים בסולמות לענני חדווה, להצליח לאמץ ולעטוף. להיפרד כשצריך, בהסכמה הדדית.
לצפות איך כל רגע, מהמינורי לדרמטי, נאספים כולם לשביל שבו אוכל ללכת בבטחה, רגליים יחפות על קרקע יבשה ולא להביט שוב לאחור.
