בוקה ומבולקה

מה את לא מבינה טיפשה?

הדבר היחיד טוב שאת יכולה לעשות כאן זה ללכת. 

אז לכי כבר, בבקשה, אנחנו מבקשים, דורשים, מוחקים, מרמזים בטריקת דלת עבה, אין לך מקום כאן, מעולם לא היה. 

תארזי, תתנדפי, תנוחי, תקראי, תציקי למישהו אחר, אין מה לחפש כאן, אין מה לראות, את סתם ילדה קטנה שחיה בעולם של אשליות. 

הכל המצאת זה ברור, זה כל הסיפור, רגשות של עשן, מילים שחוזרות על עצמן, את משננת, כמו שחקנית שתעמוד עוד רגע על במה, אין מה לזכור, נגמרה ההופעה, את אפילו לא אמינה, אז תלכי, מה את לא מבינה.

זה מתחיל להיות נדוש, פתטי, אפילו את עצמך את מגעילה, את רק הורסת ורעילה, את סכנה לציבור,מתחננת לפרור, תלכי רחוק ולא נשמע עוד ציוץ או דיבור. 

תישארי רחוקה, לא רוצים אותך קרובה, אז תעלמי כבר, את מהגרעין רקובה. 

עכשיו את מבינה טיפשה?