שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בוקה ומבולקה

לפני שנה. 4 במאי 2023 בשעה 20:59

הוא אמר שחתכתי אותו ולא בנימוס, הורדנו חלונות, הצמדתי יד לחלל גוסס לאיטו, הוא ראה עיניים והמשיך בדרכו. 

אז המשכתי. שניים קרובים כל כך, עור ועצמות, הרמנו כמה כוסיות, לא הפריע לי לנהוג בלי חגורת בטיחות. מתגרה בגורל, מבקשת חמצן, שבה אל הבית האמיתי היחיד. 

אדוני, תמיד סמכתי, שתשמור, אתן כולי, נפשי וליבי, לא שווה שום ודבר קטן שנותר בכל זאת טוב. 

אמונה שלמה שאגיע בבטחה, פרוס את כנפייך תראה לי שקיעה, תהיה לי ללב לרגע במקום זה שקברתי עמוק בחולי השדות, תשיר לשדים ולשדוניות, שינוחו ויניחו לנפשי במעט, שאוכל לשקוע למוות רגעי ולקום לתחייה קצת יותר טובה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י