שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בוקה ומבולקה

לפני שנה. 17 במאי 2023 בשעה 11:26

היא מטירה בי חרמות, 

לא מבקשת עצות, 

לא שואלת קושיות, 

מכווצת את הריאות. 

היא יודעת שאיתי אין דרך, 

אכזריות כיד המלך, 

מטיחה את ראשי בברך, 

שוב ושוב עד מופנם הלך. 

רוח, מנסה לכלוא, לשמור 

גרגרי חול חומקים, שבים אל האור, 

נפרדים מכף צבועה בשחור, 

מגרדים חרמות כדי שאחזור.

SomeNewGuy​(נשלט) - או כדי להעיף את מי שחושבת שהיא ככ הרבה זמן ״כלואה״ אבל רק נמרחת ולא מוכנה באמת לעזוב (כמו שפכטל על פצע שמנסים לגרד החוצה).
אין מציאות אחת.
הכל תלוי בסקריפט;)
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י