בוקה ומבולקה

זו שיירה ארוכה.

הם הולכים אחד אחר השני, 

הם יודעים את הסוף,

הם קוראים לו לבוא,

שימהר בבקשה 

יסיים את מסכת העינויים הבלתי נגמרת

צעד גורר צעד

 גורר מעידה, גורר צליעה

 גורר גרירה גורר....

עד שלא ניתן,

עד שיעצרו למנוחה כפויה,

יביטו בחופת עלים,

לא יבחינו בפנים,

ידברו אליו, אל הסוף,

בלי לדעת שהוא כבר פה,

ברגע שעצרו את ההליכה,

תמה דרך השיירה