בוקה ומבולקה

להרוג את עצמי לא הצלחתי.

הרגתי דברים רבים בחיי, צמחים, קשרים, נתיבי לכת.

הרגתי חברויות ובחירות, השמדתי לגרגרי אבק, נוחתים עם בגדי, מלווים אותי הלאה בטראנספורמציה מכווצת, כמעט בלתי נראית וחסרת משקל

הרגתי פאנטסיות ומחשבות, מחלקת לתמונות וגוזלת להן את הצבע

הרגתי דפוסים והרגלים, חשבתי שחסיני מוות והוכחתי שיכולים לדמם כבני תמותה

הרגתי אישיות, פירקתי לגורמים, רשימות של נייר שניתן לשרוף

אספתי שאריות מכל קורבנותי, כרכתי באלבום למזכרת, שמרתי אותו אותה ואותך והנחתי בספריה

רק להרוג את עצמי לא הצלחתי, לא הצלחתי להרוג רעיון, הוא קיים נוכח, מסרב להיכחד הוא קבור ושמור כמטמון. אנשים מפה לפה, אחיה, אתן לו להמשיך בדרכו, עמוק בתוך מסדרונות נפש ורוח כי לעולם לא אוכל להשמידו

הוא אני ואני הוא ויחד נצעד לנצח