ההודעה הגיע בלילה .
- קניתי כמה דברים מהביקור האחרון, ואני רוצה לנסות אותם על האופנוע שלך..
ואת האמת שלא כל כך היה בא לי.
אבל אנחנו גרים ממש קרוב, ומדי פעם רואה אותה בסופר עם המעונב שלה .
היא כבר לא " מתיישבת " באתר.
אבל בבוקר מוקדם, משהו שינה את דעתי.
אז שלחתי הודעה שאני בא עם האופנוע.
לאופנועים האלה יש וויברציות מטורפות.
כשהאופנוע מונע ועומד, הוויברציות חזקות.
בנסיעה הרבה פחות, אבל גם.
אז אני מגיע בבוקר, היא כבר מוכנה, היא שומעת אותי מתקרב לרחוב שלה, ומביטה מהחלון עם חיוך מלא בשיניים לבנות, כאילו היא הבחורה שעושה פירסומת לקולגט.
- ככה את מתכוונת לעלות על אופנוע? שואל.
למה? היא שואלת, אני עם טייצ' ( ובלי תחתונים- כי כל הכ"פק בחוץ- רואים )
- יהיה לך קר יא רוסיה לבנה, ואיפה הציוד שקנית שואל.
- אהה, היא עונה, יש לי פלאג, 2 ביצים סיניות( כבר בפנים )
ו - U שסוגר את הביצים בפנים.
טוב.... תעלי, שימי קסדה .
כבר ברמזור הראשון כשיש אדום ברמזור, היא לוחצת לי על הכתפיים חזק, המנוע של האופנוע מווברץ.
וכולה נמסה במושב האחורי.
הנסיעה מתחילה, והכביש פתוח, אני מזגזג בין המכוניות, כשאפשר להרגיש מהחיבוק שלה מאחור, שכל עצירה, מכת גז, ברקס, את הוויברציות שעולות לה למוח.
נסיעה של פחות מ3 דקות, וכבר גמירה ראשונה.
אחרי חצי שעה של נסיעה, אני מרגיש שהמכנס שלי בגב, והתחתון מאחור, רטובים.
עוצר באחת התחנות אוטובוס, והמנוע עוד עובד, מביט לאחור, מנסה למצוא את העיניים שלה פתוחות, אבל משהו עוצם לה אותם, החיוך שמרוח לה על הפנים מסביר הרבה.
אבל לא יוצא ממנה מילה.
רק חיוך, מפושקת על האופנוע, הוויברציות של האופנוע גרמו לה להשפריץ פעמיים כבר.
וכל הטייצ' שלה רטוב, והיא מתבכיינת על זה שעכשיו שקמתי, קר לה.
אז אחרי שעה וחצי של נסיעה מהצפון למרכז וחזרה, גרמו לה לגמור יותר מדי, וכנראה שיותר ממה שהיא גמרה בכל סיטואציה אחרת.
בחזור, רמזור אחרון לפני הבית, היא נצמדת אלי לאוזן, מחבקת, ואומרת, גמרתי 21 פעמים.
בכניסה אליה הביתה, היא שואלת אם אני נכנס לקפה.
קפה? אני שואל, אני זז הביתה להחליף בגדים.
כי כל הברטולין שלך נמצא על הבגדים שלי.
זה נראה כאילו רכבתי על סוס מזיע עם ג'ינס.
אצלה זה הרבה יותר גרוע, היא אומרת.
זה הגיע לי עד הגרביים, היא אומרת, והברכיים שלי רועדות כאילו טיפסתי על בניין בן 50 קומות בלי מעלית.
נוכל להפגש מחר/מחרתיים ?
נוכל להפגש, עונה, אבל לא מחר וגם לא מחרתיים.
ואז משום מקום, היא אומרת את שמי.
והנה משפט : אינתה חביב אלבי.
ואני נקרע מצחוק, כי המבטא הרוסי מסגיר אותה.
אבל הכוונה שלה טהורה.
ועכשיו למקלחת ... בנסיעה מהירה.
