El alma mia

יצאת ממני הבוקר כשאני עוד נוטפת ומשוועת לעוד ממך.. יצאתי ממך הבוקר בידיעה שיש לי כמה ימים בלעדייך.

אני לא יודעת איך אני שורדת עד ראשון בלי הידיים שלך מלטפות, מצליפות, חודרות... 

לא יודעת איך אני שורדת בלי ללקק אותך, למצוץ אותך, לנשום אותך לידי, עליי, בתוכי... 

לא יודעת איך אני שורדת 3 ימים שלמים בלי לשמוע כמה אני הכלבה הקטנה שלך.. יצירת המופת שיצרת במפתיע.. 

כמה לא ציפית לזה כשראית אותי לראשונה...

כמה נאיבית עוד הייתי לפני שחדרת אליי בפעם הראשונה... 

כמה חסרת הבנה הייתי לפני הפעם הראשונה שהיד החשופה שלך פגשה בפראות בטוסיק שלי.. 

כמה לא הבנתי את גודל ההתמכרות הצפויה.. 

כמה אני מחכה עכשיו לשכב על הספה, לעבור לידך, לסיים אימון ולהימתח מולך, להבליט את הישבן ולסמן לך שאני צריכה להרגיש אותך ... 

להרגיש את היד הסוטרת, לשמוע את הנהמה הקטנה שלך....

להרגיש אותך נמתח ונעמד עד הקצה לידי, בין הידיים שלי, בתוך הפה שלי..

Omg 

אני נרטבת רק מלחשוב עלייך, איך אני מחכה עד יום ראשון?!