שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטיילת

אני
לפני 3 שנים. 17 בספטמבר 2021 בשעה 14:31

ככה הוא קיבל אותי.. ואני בחצאית קטנה גופייה וhell אני סקסית! 

אבל הוא קרא.. מגיש לי בוקסר גברי כזה תלבשי רק את זה הוא אומר.

ומאותו רגע אני חשופה,הוא מכין קפה מדבר אליי וחותך עוד סלט מספר לי מה הוא אוהב בסלט אני מנסה להיות יעילה לעזור.. 

לאחר שסיים מכניס למקרר לא מבקש ממני לעזור..

מתיישבים בסלון המאוורר מעמיד לי את הפטמות והוא סלע מדבר מספר לי את יום הכיפור שלו ועוד ולא מתייחס לעירום שלי..

אני מודיעה לו שהולכת לשירותים לפיפי הוא מורה לי לעשות בחור של הדוש.. כשחוזרת הוא כבר הכין קפה חדש שואל אם כבר רעבה... אני רעבה למגע עונה לו.

הוא שולח יד להסיט את שיערי ואומר לי שידעתי שלא יהיה עד שנטחן את העניין בנינו.

הוא נותן לי לדבר בלי להפריע לא מתערב מקשיב והנקודה העיקרית שלי שהוא קצת שבוי בעבר לא משחרר לגמרי... כשאני מסיימת הוא קם לארון שולף טריקו שחור ומגיש לי תלבשי. 

מתיישב ומסתכל לתוך עיני *את לא מבינה בכלל היא מתה עבורי. היא זנחה דווקא בזמן שהכי הייתי צריך. אין לי עניין בה היום או בעתיד.ואת רצה כשמראש אמרתי לך שהולך לאט. ואם אני לא חושף את עצמי ככה בבלוג... ואת לא תחשפי עבורי.אני ילד גדול. ואין לי עניין במלחמות עם אף לא אחד.*

אני קצת דומעת והוא נותן חיבוק אבהי מנחם 

אבוש נראה תשוש והוא קם לארגן את השולחן ועדיין לא מבקש עזרה.... הכוח רצון שלו השקט שחשה בסביבתו מרגיעים אותי וילד עם זאת המוח סוער לעוד ממנו

ואני אשב פה מחכה...

לך תקרא אבוש.. ואתם אין לכם מושג מה בראשו של אדם אך רצים לשפוט.

 

 

 

בתוך - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י