צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסגת החלומות

חוויות מעולמי המיני
לפני 11 שעות. 17 באוק׳ 2021, 2:10

הייתי במסיבה באורדורה.

אני חושב שכל נשלט שעבר את מה שאני עברתי, היה מתייחס לזה כערב סולידי, ואין לי מדד טוב להגיד אם המסיבה היתה איכותית או פחות. אבל עבורי זו היתה חוויה מרטיטה, מרגשת, מסעירה, מחרמנת וכל מה שאוסיף פה יהיה מדוייק!

אז אני בתול, והכל אצלי כל כך ראשוני שלא הצלחתי שלא להנות מכל רגע....

בנקודת הפתיחה שלי, הכרתי קלות ושוחחתי קצת עם מלכה מרשימה ומקצועית. לא היה לי האומץ והבטחון הדרוש להציע לה את שירותיי. היא התפנקה לה עם הנשלט שלה ואלוהים מה שהיא עשתה לנשלט אחר... במחשבה שניה אולי מזל שהיא לא היתה הצעד הראשון שלי. 

למזלי זכיתי לחוות את החוויה הראשונה שלי עם מלכה פשוט מדהימה, גם במראה וגם בגישה (אגב היא לא בכלוב בכלל, אבל בעלה הג'נטלמן והמקסים יקרא את זה).

היא פשוט קראה לי. הורידה אותי לרצפה, קשרה וקילרה אותי לבגד שלבשתי ולקחה אותי לטיול. ככלב. על הרצפה. אויש היא היתה מושלמת. 

אין לי מילים להסביר את העונג שהיא גרמה לי בכך. 

אז נישקתי וטיפלתי ברגליה ההורסות בזמן שעישנה סיגריה בחוץ ואחכ היא הניחה עליי צבטות (או איך שלא קוראים לזה...) על הפטמות. ומאחר שהתמודדתי יפה עם הכאב היא שידרגה אותם לצבטות כואבות יותר...

אחכ לקחה אותי לחדר... ושם הצליפה בי. בגב ובישבן... מה אגיד ומה אומר. כל הצלפה היתה חצי גמירה. בין ההצלפות היו ליטופים. והמגע שלה היה כל כך רך ונעים. התמכרתי ברגעים האלה לספאנקים (ככה אומרים?) ולשוט.. והכי לליטוף שאחרי.

אני חייב להודות שהייתי מופתע לטובה מהעמידות שלי לכאב. הכל יחסי כן... אבל הטוסיק שלי אדום. ואין תחושה נפלאה מזאת.

אמשיך... היא ובעלה לקחו אותי לדומינה נוספת... קצת יותר קיצונית. והיינו ארבעתינו... הדומינה (כך היא ביקשה שאקרא לה) החדשה הפכה אותי למאפרה, תרגלה אותי בתפיסת מים מהאויר ( וחטפתי סטירות מענגות כשפיספתי) , לימדה אותי להודות לה ונישקתי לה ארוכות את כפות הרגליים. 

באחת הפעמים, כשהלכתי להביא לכולם מים (לשתי המלכות ושני הסאבים שלהן), מישהי פתאום תפסה אותי בדרך והדביקה לי נשיקה ארוכה (כמעט בלעה אותי). ואין לי מושג מי זאת עד עכשיו...

המשכתי לפנק את שתי המלכות (החברות) ככל שביקשו והייתי צייתן וממושמע. 

זהו, פחות או יותר... נשארתי עוד קצת לצפות בסשנים מעניינים. 

בדרך הביתה סימסה לי מלכה אחרת שגילתה קשר מיוחד שיש בינינו וריגשה אותי. 

ואפילו שלחה לי תמונות של רגליה המושלמות כשכבר הייתי במיטה. והיד בתחתונים. 

אז שיחזרתי את אירועי הערב. ועשיתי ביד. 

אבל לא גמרתי. שומר את העונג....

לילה טוב❤

לפני 18 שעות. 16 באוק׳ 2021, 19:03

חלק או עם זיפים?

לפני יומיים. 15 באוק׳ 2021, 6:21

שנים של וניליות וזיונים מכל הסוגים והמינים.

שנים של אגו גברי הדוק.

שנים של נוכחות וכריזמה.

שנים של אהבה עצמית.

פתאום אחר.

היום, היום הזה ממש אני פגיע.

זה לא גברי,

אבל אני מרגיש את העצבות שבי, את הכישלון, את העצב, את האכזבה, את הכאב עמוק בלב. 

רק להיום,

אלמד להודות ולהתחבר לרגשות האמיתיים שלי ואצמח מהם. 

לפני 3 ימים. 13 באוק׳ 2021, 15:55

איני אדם מלנכולי או דכאוני...

אבל אני אנושי. 

יש בי עצבות אמיתית

לפני 4 ימים. 13 באוק׳ 2021, 8:53

הייתי עם חברה ונילית ב24 שעות (שהרגיש כמו סופש) במלון מאד מיוחד בירושלים. הכי רגוע שיש, לא שולט ולא נשלט. ללא שוט וללא קשירות, טיילנו בכל העיר, היינו בעיר העתיקה, בשוק מחנה יהודה, במסעדות, בברים בבתי קפה, בחדר בריחה, בנחלאות, הזדיינו בכל מקום, היה מדהים ומפנק. 

אבל הגוף והנפש... רוצה להיות על 4. 

לפני שבוע. 10 באוק׳ 2021, 1:40

ריח הקטורת ליווה אותי עם כניסתי לבית של גברתי.

בית חם, מסודר ומעוצב, לא חדרים חשוכים או מסדרונות אפלים. נעים לכניסה לכל אדם. 

את הדלת פתחה לי מלכתי, מלכת היופי שלי, לא לפני שנתנה לי להמתין 18 דקות ברכב, כעונש על האיחור של 18 דקות לפגישה. 

כזה חובבן אני. שאני מרשה לעצמי לאחר לשולטות שלי ועוד בפגישה הראשונה...

הנחתי את המזוודה והתיישבתי על הספה. מובך ונרגש. סוקר בזהירות את מלכתי ואת המרחב.

הגבירה נכנסה, נישקתי את ידה ביראת כבוד. 

גברתי התיישבה במקומה ומלכתי נצמדה עליה וליטפה את ידה. 

ההיררכיה ברורה. מלכתי משרתת את גבירתי, ואני משרת את שתיהן. 

אבל לא הרגשתי משרת, ולא נשלט. למרות שמעת לעת הרגשתי צורך עז לשרת את גברתי ומלכתי המושלמות...

הרגשתי אדם. פשוט אדם.

לא קיבתי הנחיות  , לא פקודות ולא משימות, בטח לא השפלות או הצלפות.

שוחחנו. גברתי ומלכתי דיברו איתי בגובה העיניים. אכלנו סושי וענבים, ועישנו. גבירתי ומלכתי שתו יין ועישנו ג'וינט. 

דיברנו על הפרוייקט של הגבירה, ושתיהן הביעו ספק לגביי באשר להיותי זונת נשים נטולת רסן...

אבל השיחה קלחה. ונעמה לי לאוזן ולנפש. 

הדומיננטיות של גברתי אינה מוטלת בספק. צפה ובולטת בשטח. אך גם מלכתי בכריזמה שקטה נוכחת בעוצמותיה. 

המקום הזה של להיות נשלט של נשלטת, מנמיך אותי לגובה הרצפה. המקום שבו האגו לא קיים. המקום שאני רוצה להיות בו. 

האמת היא שרציתי ללטף את רגליהן. לטעום את האצבעות היחפות. מבטי התקשה לזוז מחיכוך ושילוב אצבעותיהן של הרגליים של גברתי ומלכתי זו בזו. רציתי להיות השולחן שלהן, לעסות את הכפות. רציתי ולא העזתי לבקש. 

המבט שלי נע בין הרגליים של מלכתי לחזה של גבירתי, לשפתיים של שתיהן. 

התנהגתי באיפוק רב. עם כל הכבוד לחרמנותי, אני לא הגעתי לספק את צרכיי. יש זמן ומקום לכל דבר. ואת הקצב הזה יקבעו רק גברתי ומלכתי.

הסתפקתי במחוות קטנות , הגשתי להן ענבים ויין והדלקתי להן סיגריות. ובכל פעם שנענתי בחיוב, הרגשתי התרגשות פנימית וסיפוק עצום שניסיתי להסתיר.

הרגשתי חיבור וחום, היתה הרגשה של ראשוניות, אני חושב שלא רק מצידי, מצד כולנו וכך גם לגבי תחושת האחריות.

לאחר שפיניתי את השולחן מרצוני, נפרדנו לדרכנו לא לפני שהענקתי וקיבלתי חיבוק חם ונעים למגע מכל אחת מהן. וגם טעמתי קלות את שפתיהן. אני לא יודע אם זה מקובל או לא. אני לא יודע מה מקובל. אני תלמיד. 

אבל אני כן יודע שאני רוצה להיות שלכן. להיות חלק מההרמוניה במשולש הזה. משולש הזהב.

פאפי שלה

 

לפני שבוע. 9 באוק׳ 2021, 21:55

על האיחור... 

 

לפני שבוע. 9 באוק׳ 2021, 21:29
לפני שבוע. 9 באוק׳ 2021, 21:21

עוד רגע זה קורה.

אני מתרגש בטרוף.

מחכה לסושי... לא יושב, מחכה בעמידה ליד המארחת... כאילו שהיא תזרז את ההכנה. 

ההתרגשות אחרת. שונה. לא מוכרת. נוסע אל הלא נודע. 

אם היה אפשר לאסוף את הביטחון העצמי שלי ואת חוסר הבטחון שלי כדי שפשוט אכנס צ'יל...נינוח... 

כשאגיע למקום. אמתין להנחיות. 

רעד קל... ציפייה... דריכות... מתח.... 

אוףףףףף שיהיה מוכן כבר. 

תאחלו לי בהצלחה.

מחר אשתף.

 

לפני שבוע. 8 באוק׳ 2021, 23:07

מוזר.

המלכה שלי זיהתה אצלי סימנים של שליטה מלמטה...

למה זה מוזר? כי אני כזה "ירוק" שאני אפילו לא הבנתי מה צמד המילים הזה אומר... 

אבל אחרי מספר עקיצות (אני מאוהב בציניות שלך מלכתי), התחלתי להבין קצת את המונח הזה.

ברור שרציתי לשלוט מלמטה. הרי אני פה בגלל תאוותיי ורצונותיי.... 

אז ראשית אני רוצה להודות פה לגברתי ומלכתי, שעל אף שזיהו בנקל את התכונה הזאת, גילו כלפיי ים של סבלנות ולא ניפנפו אותי מעליהם. 

אז אני תלמיד טוב. לומד במהירות. ואני חושב שכבר הבנתי. בטח יהיו לי עוד נפילות פה ושם..

אבל אני מבין, שכדי לחוות את השיכרון של איבוד השליטה, אני צריך למסור את השליטה. 

תודה לכן. גבירתי ומלכתי, שבדרככם הייחודית והמאגית, צעד אחר צעד, אתם מלמדות אותי ללכת.