שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים

מחשבות על מה שנאמר בבלוגים והכתיבה הנהדרת שיוצא לי להחשף אליה..
לפני 3 שנים. 30 באוקטובר 2021 בשעה 23:25

שבועיים לאחר מכן.. צהריים..

לאחר העבודה משוטת במחשב ומקבל הודעה במסנג'ר "היי"

"אנחנו מכירים?" הגבתי למי שלא זהיתי

"מהטרמפ לחבר לפני שבועיים" הזכירה לי

"מה שלומך? מתי החתונה" ניסיתי להיות חברותי

עדיין לא הייתי מאמן ומטפל באותם זמנים אבל זאת בהחלט הייתה יכולה להיות שיחת קליניקה ארוכה מאוד...

היא סיפרה על ההורים שלחצו לפרידה ועל הקושי לאסוף את עצמה, הכתיבה גרמה לי לרחם עליה ורק לרצות לשמח אותה...

"לא הבנתי" שאלתי בתמיהה "סיפרת לי שכבר עשית שינוי מלא?!" "נכון, אבל הם רוצים נכדים ומישהי שנולדה אישה" ענתה

המשכתי להקשיב עד שהייתי חייב להתפנות לדברים אחרים, קבענו לדבר שוב מחר באותו שעה..

 

בסיום העבודה חיכתה לי הודעה "יודע מה גורם לי להיות שמחה?"

"לא" עניתי ולאחר מספר שניה קיבלתי תשובה, כמה זמן היא המתינה שאתחבר.. חשבתי לעצמי.

"סקס!" ענתה בלי הכנה מוקדמת...

"זה לא משהו שקשה להשיג היום, במיוחד לא לבחורה" עניתי לה..

"אני יכולה להיות איתך כנה אבל לא תתנתק?" "בשמחה" עניתי וכבר הראש שלי הריץ מספר אופציות אפשרויות...

"זוכר שאמרתי לך שעשיתי שינוי מלא?" פה כבר הבנתי לאן זה הולך... "כן" עניתי כדי לאפשר לה להמשיך את המשפט...

"אז זהו.. שלמטה אני עדיין עם איבר פעיל.." ומיהרה להמשיך "אתה עדיין כאן?" "כן" עניתי

"וזאת לא הסיבה היחידה שקשה לי להשיג סקס..." לאן היא חותרת חשבתי לעצמי "?" הגבתי

"אני מאוד אקטיבית.."

הבטחתי לא להתנתק אבל זה היה יותר מידי בשבילי...

 

להפתעתי היא הצליחה לגרות אותי ולגרום לי להישאר לדבר על הנושא כי היא צריכה מישהו שיקשיב ואני אוהב לעזור...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י