|
|
|
אחרי איזה שבוע שהרגשתי א-מינית לגמרי,
דיברתי איתו בטלפון,
הוא אמר איזה משפט,
וכל מה שעכשיו אני רוצה זה לזיין לו את הצורה.
ובפראות.
תודה.
נב- איזה טוב זה שלו ולבלוג הזה אין את הקשר הקלוש מבקלושים P:
זה מעצבן.
חזרתי לאובססיה עליו.
אני שונאת אובססיות.
הלוואי וזה היה כבר עובר.
למרות ה"זה בסדר, עדיין מותר לך"
המצחיק של חברה שלי...
יש כל מני אופציות לריבאונד שמסתובבות לי מתחת לרגליים,
אבל אני צריכה עוד בחור וונילי כמו שאני צריכה קוץ ב.. אצבע.
גם לפני ק' אמרתי שהמערכת יחסים הבאה תהיה בחורה,
אבל אז הוא הגיע, היה קליל כזה, בלתי מחייב.
האמת שהרגשתי חסר באישה.
גם כשהייתי איתו.
אז שוב אני יושבת ומקווה לעתיד.
עם בחורה חמודה, בתקווה קינקית במינימום.
ובינתיים כואבת שהוא לא התקשר.
רמות הטמטום שאני מסוגלת להגיע אליהם לפעמים מפתיעות אפילו אותי.
היי מה קרה להודעה האדומה שלי, את יכולה להסביר?
P:
הוא היה אמור להגיע לפני כמה שעות.
התקשר ושאל אם זה בסדר שהוא יבוא.
ואני הייתי כולי "יאללה בוא".
בסוף, איזה שעה וחצי אחרי שהוא התקשר, באחת עשרה וחצי הוא שולח איזה הודעה שהיו בלגנים והוא התעכב ועכשיו כבר מאוחר מדי אז בפעם אחרת.
זה היה בדיוק כשסיימתי לסדר את החדר, כשהוא באמת נראה מסודר, לא רק חצי, כמו שאני תמיד עושה.
האמת, שכמה דקות לפני שהוא שלח את ההודעה ההיא, חשבתי לעצמי, "מה נראה לו שיקרה היום? כבר ממש מאוחר, ואין מצב שמשהו יקרה."
ואז הוא בא ואומר שהוא אפילו לא בדרך, שהוא לא יצא, ושזה התבטל.
אני לא באמת יודעת מה כל כך מציק לי.
כבר עבר לי הקטע של "אני שונאת אותו כי הוא לא אוהב אותי בחזרה".
ומחשבות עליו לא עוברות לי יותר מפעם בכמה ימים.
חיי המשיכו במסלולם, והוא כבר לא כלול.
ומשום מה, אחרי שהוא הבריז הלילה, בירברתי לבנות עוד הפעם, מחדש.
_______________________________________________________________
אחרי התספורת אני מרגישה כאילו אני מה זה נראית כמו גבר.
וזה ממש מעצבן.
בכמה ימים הראשונים הרגשתי ממש סקסית, אבל עכשיו אני פשוט מרגישה כאילו אני
יותר מדי בוצ'ה.
______________________________________________________________
סוף כול סוף התפטרתי.
אני מרגישה חופשיה.
אשמה על כול שקל שאני מוציאה, אבל חופשיה מאוד. P:
______________________________________________________________
החתולים פה משגעים לי את הנשמה.
במשך היום הם "הולכים מכות" וזה בסדר, כי אני יודעת שהם סתם משחקים.
אבל כשהם עושים את זה במשך הלילה, כשאני מנסה להרדם,
ויש פה צווחות חתולים בקולי קולות...
זה כבר מציק ברמות.
שנה הבאה: שותפה ללא חתול!
או אחד שמן כזה וזקן ועצלן.
______________________________________________________________
התחלתי לעשן.
זה לא בריא, אני יודעת.
זה גורם לשינים להיות צהובות,
לריאות להיות שחורות.
ואני שונאת את זה כשאנשים מעשנים לידי וזה עושה לי כאב ראש.
וזה מסריח.
ואיכשהו, התחלתי עם זה.
זה לקח שנים, ועכשיו אני באמת פה.
מעשנת. :(
i love you, you stupid man
said to the faceless multitude of two that read her blog
instead of to him.
יצאתי מהעבודה. ולא היתה שום הודעה. ושום "missed call".
ואני לא יכולה להתקשר אליו.
אנחנו כבר לא חברים.
הוא היה התחנה האחרונה של היום שלי.
יוצאת מהעבודה.
מתקשרת.
אומר לי שיתקשר יותר מאוחר.
נרדם.
מתקשר אלי בין אחת וחצי לשתיים.
כל יום.
ריק לי בלעדיו.
היום היה קצת יותר טוב.
עד הערב.
ושוב אני לא מצליחה לבכות יותר מ20 שניות רצוף.
כל הרגש נכבה.
ואז מתפרץ.
ושוב נכבה.
סתם בלגן אחד גדול.
חשבתי על זה היום.
הוא אמר לי שהוא אף פעם לא הכיר מישהי עצורה כמוני ושאני חייבת להפסיק עם זה.
😄
מה הוא חושב שהסיבה לכל זה, אני תוהה.
בטח לא כמויות הכאב שבאמת נמצאות פה.
חושב שאני סתם עוד איזה אמריקאית שלא מדברת על הרגשות שלה.
זה מה שקורה כשלא שואלים.
אניוויז.
לייף סאקס.
++++וזה היה תקציר הערב.++++
הוא נפרד ממני אתמול.
בהתחלה זה לא ממש הפריע לי.
האמת שגם אני חשבתי על זה.
ולא רק בזמן האחרון.
אבל חלק מהסיבה שהוא נפרד ממני היא
בגלל שעדיין יש לו רגשות למישהי אחרת
שנפרדה ממנו שבוע לפני שהכרנו.
ואני חושבת אחורנית ואומרת לעצמי,
"אני לא זוכרת שהוא סיפר לי שהוא נפרד ממנה שבוע לפני שהכרנו."
הוא אמר שהוא היה איתי בשביל להתגבר עליה.
אבל זה לא עובד.
ואז, אז זה כאב.
זה לא שאני לא עשיתי את אותו הדבר,
אבל לי לפחות היו כמה חודשים מאחוריי!
מה גם שאני התאהבתי.
אז בסוף הצחוק עלי.
כי הוא לא.
הוא אמר לי כמה דברים יפים, ושאם אי פעם אני אצטרך עזרה עם משהו
כמו מעבר דירה, מחשב או וואטאווב אז אני מוזמנת להתקשר מתי שאני רוצה ושהוא לא יסנן אותי.
והייתה לנו שיחה מאוד חברותית שכזאת (עם צחוקים), שבכיתי בה רק פעמיים.
והוא ביקש חיבוק חזק אחרון שכזה, וגם נתתי לו אחד.
כשהוא פנה ללכת אמרתי לו
"אני לא הולכת להתקשר."
זה כנראה פגע בו.
כי השותפה שלי שאלה למה הוא יצא עצבני. (כי הוא לא אמר לה שלום).
אני לתומי חשבתי שכשנפרדים ממישהו ואומרים ביי, אז לא ממש רוצים להשאר לדיסקוס אחרון עם השותפה של מי שנפרדת ממנה באותו הרגע. זה אני.
אבל בטחינה חוזרת של הארוע, אני כולי, דאא.
כמובן שהוא פגוע. ניסה לצאת הכי בסדר שיכל.
ואז אני באה ומבהירה לו, שזה לא קרה.
שלמרות הצחוקים והכל, אנחנו לא בסדר.
כאילו, מה חשב שיקרה?
הוא אפילו לא אמר "בואי נשאר ידידים".
בטח, אתה תפרד ממני, לא נדבר, ואז במקרה שאני צריכה טובה ענקית אני אתקשר אליך. למה לא??
'דיוט.
אני לא יכולה לכעוס עליו כי הוא לא אהב אותי בחזרה, אבל בכול זאת אני כועסת עליו בגלל זה. איזה תמטום, אהה?
הפעם מחקתי אותו מהטלפון בשניה שיצא מהדלת (קצת אחרי שהתמוטטתי על המיטה בבכי מטורף.) אני לא צריכה סיפור חוזר של מה שקרה בפעם שעברה.
למרות שכשחושבים על זה. הוא האדם הכי בוגר שאי פעם נפרד ממני. והאמת שחשבתי שאנחנו יותר טובים בתור יזיזים מאשר חברים.
אבל עדיין.
קצת זמן להיות חופשייה זה דבר טוב.
כמעט פניתי לאיילון והמשכתי לנסוע צפונה.
להעלם ליומיים, להתעלם מהכל.
פשוט לנהוג עד שנמאס או שמצאתי את המקום לעצור.
למצוא איזה אכסניה, צימר.
ולנוח.
אולי מחר.
המילים כמעט יוצאות לי מהפה לפעמים.
"אני אוהבת אותך".
וזה מפחיד אותי.
זה סתם אמור להיות איזה משהו קליל, היחסים האלו בינינו.
ולפעמים הוא מעצבן אותי ברמות על.
וכל פעם מחדש אני רואה כמה אנחנו לא בדיוק מתאימים.
ויותר קל לו לדבר עם השותפה שלי מאשר איתי.
ואני לא מצליחה לספר לו איך ומה אני מרגישה.
ואני לא יודעת בכלל אם זה מתאים לו לשמוע.
ובכול זאת, המילים האלו שוחות לי במוח יותר ויותר.
התכוונתי להגיד לו את זה היום. בשיחה.
אבל מתי? בהתחלה? בסוף?
מה תהיה התגובה שלו?
הוא פשוט ישב שם ולא יגיד כלום?
מה אני רוצה שתהיה התגובה שלו?
אני רוצה שהוא יגיד שהוא אוהב אותי?
אולי זה יהיה יותר מדי?
אולי הוא יפרד ממני?
מרוב כל השאלות השתפנתי.
הוא השתכר אתמול.
שאלתי אותו למה, והוא אמר כי בא לו. כי הוא לא עשה את זה הרבה זמן.
בטח.
סתם ככה החלטת לשתות כמויות ואז להתקשר אלי.
מתחילת השיחה, זה היה ברור.
מה אני הולכת לעשות בנידון אני עוד לא יודעת.
השיחות השתויות של אמצע הלילה.
שאומרים בהם דברים שאין לך את היכולת לומר כרגיל.
אבל זה לא מספיק.
אומר לי כל מני דברים שמרגיש,
שקרו,
שחשב שאני רוצה לשמוע.
וזה חשוב. (לפחות החלק המרגיש).
זה שחלק מהדברים שהוא אמר פשוט גרמו לי לרצות לבכות,
זה כבר משהו אחר.
כאילו הוא אומר דברים בשביל שאני אוהב אותם.
כאלה שרק גורמים לי לרצות לברוח.
אמר כמה שהוא צריך אותי, ומתגעגע.
אחרי יומיים. מתגעגע. ברמות.
ולא הגעתי.
והוא חיכה.
אמרתי לו שלא אגיע.
והוא בכול זאת חשב שאגיע.
שמעתי את זה בשיחה שלפני,
והבהרתי.
באמת שהבהרתי לו,
שאני לא מגיעה.
הוא חיכה.
קיווה.
ציפה. בהחלט ציפה.
והוא שאל אותי מה יותר חשוב לי,
הלימודים או הוא.
למה?
למה לעזעזל לשאול משהו כזה?
הוא ידע שהוא יפגע מזה.
וכ"כ קיווה שלא.
זה לא צריך להיות ככה.
אני לא רוצה להכאיב,
ואני לא רוצה שיכאיבו לי.
אני כ"כ משתדלת לעשות הכל.
להתראות כמה שאפשר.
למה זה לא מספיק?
זה לשאול אותי, מה יותר חשוב לי..
אני או הוא.
זהו, אנחנו כבר מבוגרים.
מה שאנחנו עושים עכשיו,
ישאר וישפיע על המשך חיינו.
ולמה אני יותר חשובה לו מהלימודים?
למה שיאמר דבר כזה?
וכל זה עוד לפני שביקש וחזר וביקש שאגיע.
אליו. באחת בלילה.
עם יום לימודים מחר ושיעורי בית שלא סיימתי.
אתה חשוב לי.
כן. תבחון אותי.
תראה שאני מוכנה לבוא, לעזוב הכל, ולהגיע אליך.
למה לא.
כן, אני אגיע ואנחנו רק נלך לישון.
פעם אחרונה שאני מאמינה למשפט הזה.
בחיי.
אז מה עושה בחור...
שיכור, חרמן, שחברה שלו (שחברה באתר זה) מגיעה באמצע הלילה?
אם ניחשתם מבקש ממנה לשלוט בו, קלעתם בול.
אם לא, באסה, נסו שוב (עכשיו עם התשובה P: ).
ובתור אחת שהיא 98% נשלטת ו2% בלתי מזוהה (כיחכוך קל),
נתתי לו את מה שהוא ביקש.
לזכור וליישם להבא.
רשמים:
1. אין להכנעה לשליטה מלמטה (פרצוף מבוייש)- להשאיר אותו עם זין עומד וביצים קשורות.
2. לבוא מצויידת בפנטזיה P: (ספציפית עם כמה שיותר גרפיקה {מוחית})
3. אין להכנע לשליטה מלמטה!
4. עדכון הבחור שדמיון זה סקסי ביותר.
סוףסוף אני מבינה כמה זה מחרמן/מתסכל שאומרים "מה שאת רוצה", אחרי שאת שואלת,
מה יעשה לו טוב. (יאמי).
5. לבוא מצויידת בגומיות, אטבי כביסה, צ'ופסטיקס, נוצות, ואולי גם קצת אזיקים.
6. ללמוד/לתרגל קשירות.
7. לחבר את החבל למיטה סוףסוף.
8. לזכור את הכואב ולא לשחרר בקפיצה. ללקק ולנשק אחרי. ובזמן. ולפני. אניוויז 😱 .
9. לשאול אותו אם טוב לו(בצורה ההיא), ועוד פעם לשמוע אותו חוזר על עצמו ככה. (אווו)
10. ואין כזה סוף. מה זה החוסר בקשתיות הזה? (יעני- אין להכנע לשליטה מלמטה).
והוא שוב קרא לי כלבה צפונבונית.
בטח שהוא חשב שאני לא אגיד כלום, וכלום לא יקרה.
לגמרי.
פעם שניה שהוא עושה את זה. והפעם התגובה תהיה יותר נבזית.
נראה מה הוא יגיד על המגפיים שלי כשאני באה ככה לשבת עם החברים שלו.
מגפי שרלילות עלק.
שיסבול.
אז כן, הסקס היה טוב.
הבחור הביע רגשות (שיכור, שזה לא ממש פלוס).
אבל.
הוא משחק ואני נותנת לו.
זה מפסיק והיום.
זה היה חמוד, וזה כבר לא.
לא מקובלות עלי יותר המניפולציות שהוא חושב שאני לא מרגישה בהן.
נגמר.
