אז מה זה BDSM עבורך ... ?

אחד הדברים שאני אוהב ב bdsm זה חופש.

החופש להיות מי שאני באמת.

אני לא רק טוב, אני גם טוב.

אני גם קשוח, מרושע, חסר גבולות, נהנתן, סאדיסט.

ובתוך העולם הזה שלנו יש לי חופש להיות מה שאני באמת.

ויש עוד חלק שגיליתי עם הזמן. 

לרגע זה נשמע קצת הפוך משליטה אבל זה רק למי שלא מבין עד הסוף.

החופש שלי מאפשר חופש גם לבת הזוג שלי.

נכון שעם כל אחת זה שונה. ההכרות שונה. הגבולות שונים. הקצב שונה.

אבל בגדול היא הכי חופשיה כשהיא איתי. נשלטת.

חופשיה לקבל את המקומות הכי נמוכים, כואבים, מתמסרים.

חופשיה להפסיק להחליט, לבחור, לדאוג.

חופשיה ללמוד את עצמה, מה באמת יש בתוכה.

חופשיה להבין כמוני, שזה בסדר להיות גם וגם.

שיחה אמיתית.

אולי ציטוטים לא מדוייקים 100 אחוז אבל רוח הדברים נשמרה. זה כמובן היה הרבה יותר ארוך וקיצרתי.

לא.

"בבקשה אדוני"

אמרתי לא.

"אני מתחננת. בבקשה בבקשה בבקשה."

אמרתי לא.

"אני ממש ממש חרמנית. בבקשההה"

את לא חרמנית. את  מיוחמת כלבה.

"סליחה אדוני. אתה צודק. אני כלבה מיוחמת. בבקשה אדוני תשתמש בכלבה שלך."

כלבה מצחיקה. את מוכנה עכשיו להגיד הכול רק בשביל לקבל את הזין שלי?

"כן אדוני. בבקשההה בבקשההה . אני אעשה הכול. רק תגיד שיש סיכוי שאני אזכה לקבל את הזין המושלם שלך הערב"

טוב שקט כבר. אני אחשוב על זה. לסתום.

"אז אני מבינה שזה כןןן. תודה תודה תודה תודה אדוני. אני לא אפריע. אני מחכה בחדר ערומה."

אני צוחק בקול. כלבה מצחיקה שלי.

נעים :)

זה באמת היה מזמן.

הייתי ילד. עשרים וטיפה ממש.

אני זוכר את זה בגדול פחות או יותר ככה ...

שישי בערב.

בת הזוג שלי ואני מתלבשים יפה מתארגנים לצאת.

מועדון או משהו כזה.

נוסעים ברכב. בדרך אני רואה כספומט ונזכר שאני צריך להוציא כסף.

אני עוצר רגע. חצי על הכביש.

יוצא מהרכב. 

אני זוכר את המבט שלה מלווה אותי כשאני הולך לכספומט.

חוזר לרכב.

"בא נחזור הבייתה"

למה בייבי? אנחנו כבר מגיעים

"לא בא לי יותר. אני רוצה הבייתה."

קרה משהו בייבי? העלבתי אותך או משהו כזה?

"ממש לא. אני פשוט רוצה שכבר תזיין אותי."

אני מופתע ומחייך. טוב בייבי. הבייתה.

אני חייב להודות שלא ממש הבנתי את זה כשזה קרה.

פשוט בתור ילד שמחתי שאני הולך לעשות סקס.

אני כן ממש זוכר שזה הפתיע אותי ואהבתי את זה ורציתי להבין מה קרה שם. 

מה גרם לה להתנהג ככה.

מה עשיתי שגרם לה לרצות אותי פתאום. להגיד לי את זה ככה. ישיר. בקול. 

רציתי עוד כאלה.

זיכרון נעים :)

זה לא רק בשליטה האמת. פשוט בשליטה זה יותר קיצוני כמו הרבה דברים אחרים.

יש את ההבדל בין מילים למעשים.

מילים זה קל. מה שקובע זה המעשים.

את יכולה להגיד לי ש -

"אני רוצה שתשפיל אותי" 

"אני שייכת לך"

"בבקשה תשתמש בי"

"אני אוהבת אותך"

אבל את בעיקר צריכה להראות לי במעשים -

לספוג השפלה בשבילי. להיות על הרצפה ולשמוע כמה את מטומטמת ושהזמן שלי מבוזבז עלייך כשאת מללקקת לי את הרגליים ובוכה בשבילי במקום הכי נמוך ופגיע שלך. זה קשה לך ממש ואת עדיין שם.

להראות לי שאת שלי. לבקש רשות כשאת רוצה לאונן. לציית מצורה מדוייקת למה שביקשתי. להיות לפעמים שולחן לרגליים שלי ולפעמים חור ולפעמים אשת שיחה ולפעמים לסתום כי זה מה שאני אומר לך באותו הרגע. לספוג את העונשים ההזויים שלי ולהיות גאה שאת מצליחה יותר מכל האחרות.

לדעת לבקש במעשים. לזחול אחרי בבית ערומה מתחננת לצומת לב. מתחננת שאתן לך כמה דקות להיות לידי. מתחננת שאמלא את החורים שלך עם הזין שלי. לדעת איך לפתוח את החורים שלך עם הידיים יפה יפה כשאת על ארבע ולהראות לי שהכלבה מוכנה.  לבכות בחדר השינה כשהשארתי אותך לבד שם ולהתחנן שאחזור לחדר. .להתחנן לעוד שתי דקות להשאר צמודה לרגל שלי.

לאהוב זה טריקי כי זה חדש בשבילי האמת. אבל בגדול זה ממש פשוט. להיות שם. להיות חברה קרובה.  לדעת מה חשוב לי ומה לא. לשים לב לדברים הקטנים. שיר שאני אוהב שאת דואגת לשים. לסתום או לספוג בשבילי  כשצריך. להתעקש ולהעמיד אותי על טעות שלי כשצריך. לדאוג לי באמת אם אני עובד יותר מידי או ששכחתי לאכול או שמצב הרוח שלי פחות טוב.

אז מילים זה חשוב ונחמד ...

אבל מה שקובע אלו המעשים :)

היא מגיעה אליי למשרד.

כבר מאוחר ונשארתי לבד.

אני פותח ורואה אותה בפעם הראשונה. 

ואוו :)

היא מדהימה. ככ יפה וסקסית. יש לה עיניים כהות ענקיות, סקרניות. גוף מדהים. לבושה יפה. מריחה טוב.

באותו רגע חשבתי שהיא התאמצה בשבילי.

רק כשהכרנו יותר הבנתי שככה היא. תמיד. מטופחת.

כשהתקשקשנו קצת לפני שקבענו היא נשמעה מעניינת.

זה לא קורה לי הרבה. שבאמת מעניין אותי.

בדרך כלל אני רק עושה רעשים של מתעניין אבל לא הפעם.

אני מכין לשנינו קפה ונכנסים אליי לחדר.

מדברים. 

היא צעירה אבל הסיפור שלה מורכב והיא משתפת אותי בפתיחות שמפתיעה אותי.

הפתיחות בשיחה וחוסר הפלטרים מעירים אותי.

היא קופצת מהנושא לנושא, עוברת באמצע לשאלות עליי וחוזרת לדבר על עצמה בלי סדר ברור.

זה נחמד לי.

באמצע השיחה אני רואה אותה.

זה קטע מוזר וממש קשה להסביר למי שלא מבין אבל זה רגע של שינוי.

אני יודע מה היא צריכה. למה היא מחכה. איך לקחת אותה.

אני מרגיש שהיא שם.

שהיא תהיה כלבה טובה בשבילי.

ברגע הזה זה הכל תלוי רק בי. 

אני יכול להתקשקש ולסגור את הערב או פשוט לקחת אותה.

אני אוהב את הרגע הזה בדייטים. ממש אוהב אותו. לדעת שזה שם ולהחליט. כן או לא.

היא עומדת ליד החלון ואני מתקרב אליהה מאחור. נצמד ומחבק. מחזיק את השיער שלה קצת חזק. 

היא מחייכת ואומרת "עוד לא".

אני מחייך חזרה.  מתישב ואנחנו ממשיכים לקשקש.

מאז עברנו הרבה ביחד. סקס. שליטה. טיפולים. יחסים. חברות. 

וזה נשאר בדיחה פרטית שלנו.

"עוד לא" :)

מתי לעצור.

מתי ואיפה זה המקום שעושה לה רע.

זה לא קשה לה. זה רע לה.

וזה לכאורה חמקמק. כי היא משתדלת. היא מתאמצת.

היא רוצה להרשים אותי. לרצות אותי. להיות הכי טובה.

לפעמים היא מבקשת עוד. מתחננת לעוד.

לפעמים זה משהו שדיברנו עליו. פנטזיה שהיא רוצה לחוות.

לפעמים זה משהו שכבר עשינו יחד מאה פעמים.

אבל היא לא שם. 

אני רואה אותה.

עוצר.

מחבק.

זה נעים :)

אני כבר ילד גדול. פחות מתרגש בדרך כלל.

יש לזה בעיקר הרבה יתרונות.

אבל עדיין מידי פעם... 

המילים הנכונות יכולות לרגש אותי.

המעשים הנכונים יכולים לרגש אותי.

הכוונה הנכונה יכולה לרגש אותי.

זה לא קורה הרבה אבל כשזה קורה, זה נעים :)

היא על הרצפה. 

ערומה.

בתנוחה עוברית.

בוכה. ממש בוכה.

עם דמעות. בקול רם. הגוף שלה רועד קצת.

הראש שלה צמוד לכף הרגל שלי.

היא בוכה ומידי פעם מנשקת את הרגל שלי.

אני לא מפסיק.

הידיים שלי מכאיבות לה אבל המילים שלי מכאיבות לה יותר.

אני יושב על המיטה ומביט בה. 

היא ככ יפה ככה. הגוף שלה מושלם. 

הבכי שלה מעיר את הזין שלי שוב.

תבכי בשבילי כלבה מטומטמת.

היא מצטנפת לכדור קטן ומחבקת לי את הרגל חזק.

אני נעמד מעליה ועושה ביד כשהיא עדיין בוכה.

יורק עליה כמה פעמים וממשיך.

כשאני גומר, אני מנסה לכוון את השפיך שלי כמה שיותר עליה. 

אני מתיישב חזרה על  קצה המיטה.

מורח את השפיך שיצא על הגוף שלה.

מלטף אותה לאט.

לנשום כלבה קטנה שלי. 

לאט לאט היא נרגעת.

הבכי מפסיק. הגוף שלה רפוי. 

בואי אליי כלבה שלי.

אני עוזר לה להתישב לאט.

היא שמה עליי את הראש  ואני מחבק אותה.

היה לך קשה כלבה שלי?

"לא דום שלי. היה לי מושלם. תודה דום שלי."

בבקשה כלבה טובה שלי. 

נעים :)

יש רגע כזה.

אחרי שסיימתי להשתמש בה.

היא גמרה . השפריצה. כאבה. בכתה. 

והיא קמה. מנסה לקום בעצם.

לוקח לה זמן.

היא קמה לאט. נעמדת קצת כפופה. 

יוצאת מהחדר לאט. מדדה. צעדים איטיים כאלה כמו שהגוף תפוס.

היא מביטה בי.

בבקשה כלבה קטנה שלי.

רגע קטן של אושר :)

ועוד דבר נחמד ...

לפעמים, בעיקר עם בנות זוג חדשות מתגנב לרגע הזה גם מבט של הפתעה. 

היא מופתעת שכל זה קרה עכשיו. 

שאותו גבר מנומס ומכבד ורגוע כרגע פירק לה את הצורה. הפך אותה לחור. השתמש בה כמו חפץ.

גרם לה להשפריץ בפעם הראשונה בחיים או כל דבר אחר שהיא חוותה איתי לראשונה.

זו רק ההתחלה כלבה קטנה.

וזה נעים.