שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אז מה זה BDSM עבורך ... ?

לפני שנה. 14 בנובמבר 2023 בשעה 16:50

 

מזהיר מראש זה ארוך וגם אין הפי אנד.

 

 

זה היה מזמן.

הצטרפתי לזוג.

וזה היה מספיק רע שלא עשיתי את זה שוב מאז.

 

 

נסיבות מקלות הייתי צעיר יחסית.

נסיבות מקלות 2 אני גם ככה נכה ריגשית במקור.

 

 

זה היה סופר ספונטני.

הכרתי זוג עם פנטזיה.

הבחורה פינטזה שישלטו בה.

הגבר פינטז לראות את זה.

 

לא היה להם ניסיון.

לא לצרף ולא עם שליטה.

 

מטופש מצידי אבל עדיין זרמתי.

זה כמובן הסתבר כטעות.

 

 

 

אז התחיל בטוב.

הגעתי אליהם לדירה באמצע היום.

כולם במצב רוח טוב.

היא הייתה נירגשת ולבשה משהו סקסי.

הוא היה סקרן.

ואני כמו שאני ישר ניגש לעניין.

 

בחדר השינה שלהם הוא מביא כיסא ומתיישב.

אתה לא קם אם אני לא אומר לך. מבין?

"כן"

יופי.

 

אני מחזיק אותה בצוואר עם יד אחת.

אם משהו קשה לך מידי את אומרת לי. זה ברור?

"כן" היא עונה.

יופי.

 

אני מהדק את היד שלי על הצוואר שלה. קצת יותר חזק.

מביט בה לרגע. מחכה.

מעכשיו את הכלבה שלי. את מבינה?

"כן"

אז תגידי את זה.

"אני מבינה"

לא. תגידי את זה במילים שלך.

"אני מבינה שמעכשיו אני הכלבה שלך"

לא ככה. תביטי אליו ותגידי שוב שאת הכלבה שלי.

היא מפנה את המבט אליו "אני מבינה שמעכשיו אני הכלבה שלך"

 

נראה שהוא אוהב את זה.

 

אני משחרר את היד.

תתפשטי כלבה.

היא נשארת עם חוטיני. הגוף שלה סקסי. עגול.

 

אני מזיז את החוטיני הצידה ומעביר את האצבעות על הפוסי שלה.

את כבר רטובה כלבה?

"כן"

את מתרגשת?

"מאוד"

כלבה טובה.

לשכב על המיטה על הגב. רגליים פתוחות כלבה.

היא נשכבת. אני מניח כרית מתחת לראש שלה.

 

אני נשאר לבוש. בגדים של עבודה.

מכנס שחור מחוייט. חולצה מכופתרת. נעליים שחורות.

 

 

אני מתכופף אליה.

ביד אחת מחזיק אותה מהשיער.

היד שניה בפוסי שלה.

 

אני קצת משחק איתה אבל ממש מהר האצבעות שלי במקום הנכון וחצי דקה היא משפריצה.

אני מורח את מה שיצא על הפרצוף שלה וממשיך.

עכשיו היא משפריצה ממש. הרבה.

"אמאלה" יוצא לה בקול.

זו פעם ראשונה שלך כלבה? להשפריץ?

"כן"

אז מה אומרים כלבה?

"זה מדהים"

אני צוחק. אומרים תודה כלבה קטנה.

"סליחה. תודה" היא אומרת.

 

 

הדינמקה בחדר משתנה.

הגבר מתחיל לזוז בחוסר נוחות.

הוא מדבר אליה.

אני מתעלם.

 

 

אני נעמד בצד של המיטה.

על ארבע כלבה.

היא ממש טסה על ארבע.

תקרבי את הטוסיק שלך אליי כלבה.

והיא זזה אחורה אליי.

 

היא עכשיו עם הפנים אל הבן זוג שלה שעדיין יושב.

אני מאחוריה.

 

 

עכשיו תבקשי כלבה.

"לבקש מה?"

תבקשי ממני להשתמש בחור שלך כלבה.

...

שמעת אותי נכון?

"כן"

זה קשה לך?

"מאוד"

יופי. תבקשי.

"תשתמש בי בבקשה"

בקול רם.

"תשתמש בי בבקשה בבקשה בבקשה"

כלבה טובה.

אני פותח את החגורה, מוריד קצת את המכנס, שם קונדום ומכניס את הזין לתוכה ממש ממש לאט .

משחק קצת.

 

אני מסביר לה.

ראש צמוד למיטה, טוסיק גבוה באוויר כלבה. 

 

אני משתמש בה. בהתחלה לאט.

וקצת יותר חזק.

מחזיק אותה חזק עם שתי ידיים.

קצת ספנקים.

ויותר חזק.

היא מתמסרת.

 

 

עכשיו תגידי לי תודה כלבה.

"מה?"

שמעת אותי. תגידי לי תודה שאני משתמש בך.

"תודה שאתה משתמש בי"

אני מחזיק את השיער שלה ביד אחת .

מרים את הראש שלה ומכוון את המבט שלה לכיוון הבן זוג שלה.

תגידי שוב.

"תודה שאתה משתמש בי"

 

 

הוא כועס עכשיו.

הוא אומר לה משהו בסגנון שהוא לא רוצה להמשיך.

היא עונה לו משהו עם "עוד קצת".

 

אני מתעלם וממשיך.

 

משתמש בפוסי שלה חזק.

מצמיד את הראש שלה למיטה.

מעיף לה כמה סטירות קטנות לפנים.

היא רטובה בטרוף.

גומרת ורועדת. אני לא עוצר.

 

 

הגבר קם ויצא מהחדר בכעס.

אני מתעלם.

לא נראה שאכפת לה בכלל.

אני ממשיך להשתמש בה והיא ממשיכה לגמור על הזין שלי.

 

 

אני יוצא ממנה.

שבי על הברכיים שלך כלבה.

"מה?"

אמרתי שבי על הברכיים שלך. על המיטה.

היא מתיישבת.

לפסק את הרגליים.

"תודה" יוצא לה. אני צוחק.

 

אני מחזיר לתוכה שתי אצבעות ומוצא את הנקודה שלה.

היא משפריצה מלא.

 

 

הגבר חוזר לחדר.

הוא כועס ממש.

הם מדברים ביניהם. בכעס. ממש בכעס.

הוא שוב יוצא.

 

 

"אל תפסיק. זה בסדר"

אני ממשיך ומשתמש בה עוד קצת.

 

 

סיימנו וחזרנו לסלון.

הגבר יושב כעוס מעשן.

היא מחבקת אותי קצר ואומרת תודה בשקט.

אני מתחפף זריז.

 

בדרך לדלת אני רואה את המבט שלו אליי.

פאק. פאק . פאק.

מבט רע. נעלב. כועס.

לא אשכח את המבט הזה גם עוד מאה שנים.

 

 

אז זו הפעם היחידה והאחרונה שהצטרפתי לזוג.

 

חוויה רעה.

 

 

 

 

 

לפני שנה. 6 בנובמבר 2023 בשעה 19:54

 

בתמונה למטה. זה אנחנו.

 

ממרחק 6 ביליון קילומטר.

 

הנקודה הכחולה הקטנה.

 

 

 

כל הדרמה. הבכי. האושר. הכאב. 

 

כל החשיבות העצמית. האגו. תאוות הבצע. 

 

ההצלחות והכשלונות שאנחנו חווים.

 

 

 

הכול על הכדור הקטן הזה שמסתובב סביב עצמו ב 1600 קמש ומסביב לשמש ב 114 אלף קמש פחות או יותר.

 

כל כך קטן שלוקח עוד רגע לזהות.

 

 

ולמי שרוצה להרחיב את הידיעה -

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Pale_Blue_Dot

 

 

 

זו תמונה שנותנת קצת פרספקטיבה.

 

 

למתקשים -

לא זה לא קשור למלחמה.

סתם חומר למחשבה.

 

 

לפני שנה. 4 בנובמבר 2023 בשעה 6:06

 

זה קצת צבוע. הפוסט הזה .

 

כי כן זה היה החיים שלי הרבה הרבה שנים.

 

לבגוד. לשקר. להעמיד פנים.

 

 

 

אבל הרגע הזה, שהבנתי שאני בעצם משקר לעצמי היה קריטי. קשוח . הרוביקון שלי.

 

בלי התובנה הזו הייתי כנראה ממשיך לנהל חיים כפולים אולי אפילו עד הסוף. הסוף המר.

 

 

והאמת היא שלא שהיה לי רע בחיים כפולים האלו.

בנות הזוג שלי היו בדרך כלל צעירות ממש.

אחרי גג שנתיים הייתי ממשיך הלאה לקשר חדש. 

לפעמים ממקבל.

לפעמים בוגד בבגידה . 

 

בגלל שלשקר היה חלק מהחיים שלי אז אם בת זוג הייתה משקרת לי זה פשוט היה מצחיק אותי עד לא מעניין אותי בכלל.

 

 

 

אבל בכל זאת, ההבנה שאני בעצם משקר לעצמי הביאה אותי לכאן. להיום. להחלטות קשות. לשינויים.

 

אז כשיצאתי מהבית החלטתי שאני לא משקר יותר. אף פעם. 

 

אני לא מסתיר את הטלפון, הודעות, שיחות.

 

אני לא מוחק כלום.

 

אני משתף בהכול.

 

 

 

 

השינוי הזה הביא אותי לכמה תובנות -

 

אני בר מזל שהחלטתי נכון.

 

מי שאיתי יודעת הכול ומקבלת אותי כמו שאני.

 

אני לא מוכן לקבל או להיות סבלני כלפי שקרים או חצאי אמיתות יותר מאחרות.

 

 

 

בוקר טוב :)

 

 

לפני שנה. 5 באוקטובר 2023 בשעה 16:57

 

 

גם את זה שמעתי הרבה. ממש הרבה.

 

בכל מיני צורות.

 

הרבה פעמים זה מגיע ממשהי צעירה, סקסית, יפה. 

 

שרגילה לא להתאמץ. 

 

שרגילה לקבל תשומת לב.

 

שרגילה שרודפים אחריה.

 

שכנראה גם רגילה שיש פער בין מעשים למילים.

 

זה חמוד :)

 

 

 

ואני תמיד מזהיר מראש.

 

רוב הסיכויים שמה שהתקשקשנו עליו זה קצה הקרחון.

זו תהיה רק התחלה.

אני לא קל. 

 

 

 

אבל איכשהו זה לא עובר. האזהרה .

 

 

ואז ...

 

יש את הסטירה הראשונה.

 

יש את ההשפלה הראשונה.

 

יש את הבכי הראשון.

 

יש את התהליך.

 

 

 

ואני ממש ממש לא אהיה עדין איתך. לפחות בחלק מהזמן.

 

 

 

צריך להתאמץ בשבילי. ממש להתאמץ.

 

קשה לרצות אותי. הרף כל הזמן עולה.

 

אני אוהב ללחוץ על הכפתורים ולקחת למקומות שקשה.

 

 

 

ואולי הכי פסיכי - אני נהנה מהפער הזה. בין מה שהיא ציפתה למה שקורה באמת.

 

לראות את אותה בת זוג, שהייתה ככ בטוחה, כמו פלסטלינה משתנה, מתמסרת, מתאמצת בשבילי.

 

 

זו זכות גדולה.

 

וזה נעים :)

 

 

 

לפני שנה. 24 בספטמבר 2023 בשעה 14:14

 

משהי באתר שלחה לי את השיר הזה.

 

זה היה חמוד ונעים.

 

השיר טוב, אולי מתאים קצת לשקט שמגיע אז אני משתף.

 

 

 

מֵת בְּאִטִּיּוּת

מִי שֶׁלֹּא זָז מִמְּקוֹמוֹ

מִי שֶׁלֹּא מִתְעַנְיֵן.

 

מֵת בְּאִטִּיּוּת

מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ הָעַצְמִי

מִי שֶׁלֹּא נוֹתֵן שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ.

 

מֵת בְּאִטִּיּוּת

מִי שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּהֵרְגֵּלָיו

וְחוֹזֵר יוֹם יוֹם לְאוֹתָן הַמֻּסְכָּמוֹת.

שֶׁלֹּא מַחֲלִיף מוּתָג

שֶׁלֹּא מֵעֵז לְשַׁנּוֹת גּוֹנֵי לְבוּשׁוֹ

שֶֹּׁלא מְשׂוֹחֵחַ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר.

 

מֵת בְּאִטִּיּוּת מִי שֶׁמּוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ תְּשוּקוֹת

וּמְעַרְבּוֹלוֹת הָרְגָּשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים, דַּוְקָא אֵלֶּה

מַחְזִירִים נִיצוֹצוֹת לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבִים לַחַיִּים

לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.

 

מֵת בְּאִטִּיּוּת

מִי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כִּוּוּן כְּשֶׁהוּא מַרְגִּיש

אֻמְלָל בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, אוֹ עִם אֲהוּבָתוֹ,

מִי שֶׁלֹּא מְרַעֲנֵן הַיָּדוּעַ וְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ

כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת בַּחֲלוֹמוֹתָיו,

מִי שֶׁלֹּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ, וְלוּ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים

לְהִתְרַחֵק מֵעֵצוֹת נְבוֹנוֹת.

 

תִּחְיֶה הַיּוֹם,

סַכֵּן הַיּוֹם

עֲשֵׂה זֹאת עַכְשָׁו.

 

אַל תִּתֵּן לְעַצְמְךָ לָמוּת בְּאִטִּיּוּת.

אַל תִּמָּנַע מֵהָאֹשֶׁר.

 

~ פבלו נרודה

 

 

לפני שנה. 31 באוגוסט 2023 בשעה 15:55

 

חלק מאילוף של סוסים לרכיבה זה -

 

אם הוא רוצה לרוץ מכריחים אותו ללכת

 

אם הוא רוצה ללכת מכריחים אותו לרוץ

 

 

 

תנו לזה עוד רגע...

 

כן, זה קשור :)

 

 

 

 

21/10/2023 -

טוב -  הפוסט הוחזר לבקשת הקהל ... 

 

 

לפני שנה. 26 באוגוסט 2023 בשעה 6:33

 

זה היה קצת מזמן. עשר שנים אחורה נגיד.

 

אנחנו בבר.

 

משהו באזור הכניסה לכפר סבא. שאפשר היה לעשן בפנים. 

 

במרכז המקום היה בר מלבני בערך שבתוכו עובדים הברמנים ומסביבו יושבים על הבר.

 

ר ואני יושבים על הבר.

 

היא התלבשה יפה. שמלה שחורה צמודה ממש עם קצת מחשוף וכמובן בלי תחתונים. היא יפה וסקסית ויש לה עיניים של חתולה.

 

ישבנו על הבר. מדברים.דרינקים.

 

טוב, את חושבת ששכחתי כלבה?

 

"מה? לא אבל חשבתי שתסלח לי "

 

ולמה חשבת את זה כלבה ?

 

"אני שונאת שאתה קורא לי רק כלבה, בלי שלי או קטנה "

 

תעני.

 

המבט השמח שלה מתחלף. זה נעים שבמשפט אחד אני ככ משפיע על מצב הרוח שלה. לטוב ולרע.

 

"לא יודעת, סליחה"

 

תזכירי לי כלבה. מה בדיוק עשית?

 

"נגעתי בעצמי בלי רשות" היא אומרת כמו טינאייגרית כעוסה.

 

וזה כבר קרה כמה פעמים נכון כלבה ?

...

אני מחכה.

 

"כן אבל זה רק כי קשה לי כשאנחנו לא נפגשים ואני חושבת על הדברים שאתה עושה איתי"

 

וזו  סיבה לעשות מה שאת רוצה כלבה?

 

"לא סליחה"

 

אמרתי לך כבר כמה פעמים שבסוף אני אצטרך להעניש אותך. נכון כלבה ?

 

"כן אבל ..."

 

עכשיו תסתמי.

 

אני שותק לקצת וממשיך.

 

את מבינה שאת לא ממש מעניינת אותי אם את לא מצליחה לעשות את מה שאני מבקש, נכון כלבה?

 

"כן"

 

כי בעצם מה שאת עושה זה להראות לי שאת חסרת שימוש עבורי כלבה.

 

"די אל תגיד את זה. זה הכי חשוב לי בעולם שתהיה מרוצה ממני. סליחה באמת זה לא יקרה יותר מבטיחה"

 

את חושבת שאת גם יכולה להראות לי את זה כלבה? במעשים. שאת באמת יכולה לעשות את מה שאני מבקש? שאת כן יכולה להיות שימושית עבורי?

 

"כן ברור. אני אראה לך. אני מבטיחה מעכשיו" היא חושבת שסיימנו וזה משעשע. תחושת ההקלה שלה מוקדמת מידי.

 

אז בואי נבדוק את זה עכשיו.

 

את רואה את הבחור ממול? זה שנראה ילד טוב, עם השיער הארוך?

 

"כן" 

 

את עכשיו לוקחת אותו לשירותים ומוצצת לו.

 

"מה?"

 

מה ששמעת.

 

הכלבה שלי חכמה ומכירה אותי כבר. היא שותקת רגע וחושבת. 

 

" אם אני אעשה את זה אתה תסלח לי נכון?"

 

זה בטוח יהיה צעד בכיוון הנכון כלבה.

 

היא קמה ומחבקת אותי. מצמידה את הראש שלה לצוואר שלי. 

 

כל הכבוד כלבה. עכשיו לחייך יפה ולהיות סקסית.

 

הוא בטח יגמור תוך שלוש דקות עם המציצות שלך ואני אהיה מחוץ לשירותים בכל מקרה.

 

אני מכניס את היד בין הרגליים שלה ומעביר את האצבע על הפוסי. היא לגמרי שלולית.

 

מה אומרים ?

 

"תודה אדוני"

 

אני נותן לה טפיחה בטוסיק והיא הולכת לכיוון שלו.

 

 

זכרון נעים :)

 

 

לפני שנה. 4 באוגוסט 2023 בשעה 12:20

 

אזהרות -

פוסט ממש לא קשור.

פוסט מלא בסימני שאלה.

דורש ריכוז כלשהו.

 

 


דֵּטֶרְמִינִיזְם -

השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.

 

 

 

לדוגמא :

אם נטיל קוביה, אפשר לדעת בוודאות איזה מספר יצא?

 

בהסתברות זה אחד משש.

 

 

אבל אם נדע בדיוק, אבל ממש בדיוק, כמה כח הפעלנו, באיזה כיוון, מה הרוח, מה הגובה ואת כול שאר המידע שרלוונטי ברגע שנטיל את הקוביה.

אז נדע לחשב בוודאות איזה מספר יצא?

 

 

 

ועכשיו בלי הגבלת הכלליות -

 

אם מצב א ידוע, האם המצב הבא הוא בלתי נמנע (ניתן לחשב אותו מראש) ?

 

 

 

ונניח לרגע שכן, העולם דטרמיניסטי -

 

מה זה אומר ?

 

אם אתה מחליט כרגע משהו, אתה באמת מחליט? או שזה בלתי נמנע?

 

 

 

ונניח לרגע, שההחלטות שלנו,  בדומה לתוצאה בהטלת הקובייה הן בלתי נמנעות -

 

אז האם אנחנו באמת בוחרים?

 

אולי אנחנו רק נותנים את הפרשנות והסיבות שלנו למשהו וההרגשה של בחירה היא בכלל אשליה?

 

אולי לא אפשרי בעצם עבורנו לבחור אחרת?

 

 

ואם זה נכון, אנחנו לא באמת בוחרים וההחלטות שלנו הן בלתי נמנעות -

 

כמה אחריות יש לנו בתהליך הזה?

 

האם הבנה כזו מייצרת הקלה או חוסר אונים?

 

 

 

 

מוגש כחומר למחשבה בלבד.

 

שישי שמח :)

 

 

 

לפני שנה. 1 באוגוסט 2023 בשעה 17:00

 

 

גור קטן ואני יושבים בבר הפנימי בסיטארה.

 

אפשר לעשן שם בפנים. יתרון אדיר.

 

אחד הסודות בתל אביב זה שיש להם את אחד הסושי הכי טובים. נשמע מוזר אבל תבדקו אותי.

 

יום חמישי ואנחנו מתקשקשים בלי סוף.

 

הברמן עושה את עצמו עסוק אבל כל הזמן מגניב מבטים ומקשיב.

 

מצחיק. 

 

אנחנו מחכים לחברה שלי נ שכמובן מאחרת כרגיל.

 

"אתה בטוח שאני לא אפריע? לא אכפת לה ?"

 

כן. פשוט תבואי.

 

למרות שאנחנו עם הגב לכניסה קל לדעת שהיא נכנסת.

 

הברמנים ושאר יושבי הבר כולם מביטים לכניסה.

 

 

מתחבקים. הכרות עם גור קטן. 

 

חוזרים לבר. אני באמצע.

 

נ עוברת קצת על החוזה שהבאתי, מעירה את מה שמעירה ומסכמת במשהו כמו "אתה טוב מידי הלוואי שכל הלקוחות שלי היו ככה."

 

 

אנחנו שותים. אוכלים. מדברים בלי סוף.

 

גור קטן ו נ ממש מסתדרות. אני חושב שכל בחורה אחרת  הייתה נבהלת מכמה נ יפה, סקסית והשגית. אבל גור קטן שלי אפילו לא מתרגשת.

 

 

 

עם השקיעה המקום קצת מתמלא. 

 

אני אומר להן שזה המקום שגברים מבוגרים מביאים את החברות הצעירות שלהן. או שצעירות מגיעות למצוא קבלן עם מרצדס.

 

ושתיהן צוחקות. 

 

מה מצחיק ? לא הבנתי...

 

זה אתה. הם אומרות בערך יחד וצוחקות עוד יותר.

 

נו באמת אני עונה, ממש אני.

 

 

אבל אני חושב על זה עוד רגע והן צודקות. 

מה רואה מי שמביט מבחוץ?

 

כן זה אני המבוגר.

כן אני עם שתי בחורות צעירות שרוב הגברים יכולים רק לחלום על להיות איתן.

כן כול מי שנועץ מבטים בטוח שאני קבלן עם מרצדס (ממש ממש לא).

ככה זה נראה מבחוץ.

 

 

 

טוב סתמו כלבות. 

 

ואני מצטרף לצחוק איתן.

 

 

היה כיף :)

 

 

לפני שנה. 29 ביולי 2023 בשעה 12:26

 

 

לפני שיצאתי מהבית (התגרשתי) עשיתי חופש לעצמי.

 

לקחתי מקום קטן באזור שאני הכי אוהב.

 

נחתי.

 

התלבטתי.

 

חשבתי.

 

 

 

סדר יום כזה -

ריצת בוקר על הים

לעבוד שעתיים

ים עם ספר ואלכוהול 

חוזר לדירה

שנצ

בערב סדום ועמורה

 

 

היום אני מבין שבימים הספורים שם השתנו לי החיים.

 

הגעתי להבנות עם עצמי לאן אני הולך. 

הכרתי את גור קטן הכי במקרה שיכול להיות.

למדתי מי חבר/ה שלי ומי לא.

 

 

והפסקול של התקופה זה השיר הזה למטה.

 

הוא מחזיר אותי לימים האלה. 

 

לשקט.

 

למחשבות.

 

לתובנות.

 

 

 

 

 

זה נעים.