לפני 19 שנים. 20 בספטמבר 2005 בשעה 0:17
את
המוחלט
הערפל נטול הממשות
צוק חיי
שאין שני לו.
אני
ילד השמיים הכחולים
אחפשך לאור שקיעה,
מפלרטט עם הלילה.
ביקום גדול מדי
מתחת לאין סוף
אני קטן
תחת שמיים אפלים
אהזה כוכבך
מרכז לנשמתי
לא אנחש פנייך
לא אחפשך
לא אקבע מסגרת
כדי לא לפול במלכודתו של הרצון
הרוצה בך מדי
לכן
תחת שמי האין סוף השחורים אפסע.
בדד
במשעולי הסלע האפור.