לפני שנתיים. 23 בפברואר 2022 בשעה 13:39
דם
דמי
דמייה
דומיה
דממה
חורשת את הארץ
נמשכת ונמתחת
כמו ענק הפיהוקים
חושף לשון וושת
מרטיט את הלוע
מוסת את הלסת
ונם
בחלום לא חלום
עץ גבוהה
וילון ביני לבין הרעש
בודד ללא ה מ
חי ומזמזם ממעבר
המולה צבועה בצבעי הקשת
מכריחה לקחת מעלי העץ
ליצוק פקקי אוזניים
מחסום מפני הרעש הדומם
אצתנף בגומחה קטנה
אחנוק את חושיי ואשאר
ללא תנועה
עד שיתנופף הדגל הלבן