לפני שנתיים. 26 ביוני 2022 בשעה 22:09
נפרדתי
מהאולי והיה יכול להיות
מהפרטים הקטנים המתוייקים במגירה
כל כך הרבה מידע
מאכלס לי את תאי המח
השתרבב והשתלב בנימי הדם
מפריח פרחי התרגשות בחזי
נאטמתי
לקול שיכל להיות הכל
לצבעים וריחות ועשן שמקורו בשניים
סודות כמוסים
הלצות צחוק
מראה משקפת משתקפת ומחזירה בבואתה
המתנתי
לגידופים וקללות ושירה משובשת
לצבעי כעס מותזים אט אט במכחול
לגעת
לטבול כפות ידיים
ולמרוח על לחיי וגופי כצבעי מלחמה
הו עוד רגע נגיע לנקודה
בכל כוחי ממנה אמנע
ובכל זאת אין מנוס
כך
פשוט
שחור על גבי לבן
מושתק ללא צליל
היא מגיעה
המילה האחרונה