לפני שנתיים. 11 בנובמבר 2022 בשעה 8:47
קח,
זה שלך.
אנתק ואשים בין כפות ידיים גדולות,
ארפה ואמסור עטוף בסרט אדום.
ברגעי דממה נקשיב בשתיקה,
נרגיש את הקצב, פלא בריאה,
זיוף, פספוס פעימה,
כמה נעימה המנגינה.
נתקרב. נבנה סביבו בית ונגן על החום.
נדבר ונצחק, נמצא את היום,
הסתכל מסביב, כמה יפה ומרהיב
מקצה המצוק, הכל בהיר וירוק
גלים מתנפצים על החול,
הישאר יציב, אל תיפול.
חיוך קטן, אחריו גדול,
חוש שישי שאומר הכל.
נשיקה על הלחי, גם על שניייה,
אפרוס כנפיים, אעוף
חייבים, אומר הגוף
אביט לאחור,
לשנן ולזכור
אומר תודה ואמשיך לכיוון האור,
בקשה אחרונה, בין ידייך תשמור
אחזור, באחד הימים
לקבל, להחזיר, להפנים