כל הבלה בלה של הבפנים

תראי,

אני כבר גדולה.

חרטתי בקירות ,

חזיתי במיתות ולידות,

טיפסתי אל חרטום הלוע לגמרי לבד.

תראי,

אני כל כך קטנה,

מתכדררת חזרה למקור,

נושפת אדי קפור,

קוראת ארצות בשמי הלילה לכאן ומשם.

תראי,

אני כבר גדולה,

ארבע כיווצים והסנפה,

בכח הצלתי אנפה,

בנוצה חתמתי חוזה עם אל הגפנים.

תראי,

אני כל כך קטנה,

כפות ידיים רועדות, 

מכסות עיניים של בובות,

מושטות קדימה למשפט הצדק הנצחי.

תראי.