כל הבלה בלה של הבפנים

התנגשנו,

ראש בראש.

פגיעה כזו שמזיזה את המח בתוך הגולגולת,

שולחת זרמים בכל הגוף, 

מטלטלת את הנפש 

מכסה בקור וחום.

ידעתי מהשנייה הראשונה,

ההתנגשות תהיה קשה 

ולמרות הידיעה,

קפאתי.

לא לחצתי על הבלמים,

לא הרמתי את הבלם,

לא סובבתי את ההגה 

ולא נתתי גז,

פשוט אפשרתי,

הרשיתי לעצמי להיסחף,

ישר למסלול ההתנגשות,

להרגיש את העוצמה,

את כח המכונה,

אחרי הכל,

דממה,

כאב הראש נשאר כתזכורת 

והקיפאון בעצמות,

צלילי הצחוק משיחרור הלחץ שקטו,

פעימות הדופק ירדו,

אז עכשיו זו רק הריקנות והשיתוק.