כל הבלה בלה של הבפנים

אל תיגעי, זה חם.

אולי הפעם אלמד,

נוגעים אז נכווים. 

שיעור ילדות שטרם הופנם,

מכניסה ידיים לתנור ללא כפפות 

מופתעת כל פעם מחדש.

שוטפת, עוטפת, מלטפת, מקרירה, 

מקדשת את רגע הפגיעה.

סוגרת, נועלת דלת שמעולם לא נעולה.

שקט, כמו שמיים אפורים מרגיעים ביום חורפי.

אחידות איתנה.

מבודדת את החוץ או אותי בפנים.

מרחיקה, אז התרחקו,

מעולם לא אהבתי, צריך להפנים,

כשכואב אז לא נוגעים.

זה חם.