כל הבלה בלה של הבפנים

יש מילים שאסור לי לומר,

יש מחשבות שאסור לי לחשוב. 

כשהן בכל זאת מופיעות ,

האורחות הלא קרואות , 

מגרדות לי את הרכות והלשון, 

דוקרות כקילשון, 

אצעק בקול דומם, אסתום אוזניים, 

ארדוף בחניתות ואבריח לשמיים. 

אחזור על הברה אחרונה, 

אמציא משמעות, טון ומנגינה, 

אטבע במסלול שהשתנה 

ואטול חמצן מגרונה. 

אלים.

לא נעים.

סך הכל הן רק רוצות לחיות, 

המילים והמחשבות.