לפני שנה. 27 באפריל 2023 בשעה 13:40
תמיד התנחמתי בדמיונות כאלה, דמיונות פרוצים של ילדות ללא גבולות.
למשל שאם הייתי חרק קטן הייתי יכולה לעבור בין כפות רגליים של בני גילי, להקשיב ולקבל תשובות על עניינים חברתיים שאינם מובנים לי.
או למשל שאם הייתי מי בדולח, זכים וטהורים, הייתי נשתת טיפות, טיפות של בדולח, מאומצת על ידי גוף מארח טוב כלשהו, והוא היה נושא אותי איתו כך לכל מקום.
