כל הבלה בלה של הבפנים

- את יודעת למה, ההכחשה היא סתמית כעת, לא מולי 

- אני? מהעולם? לא ולא. אמרתי פעם ורבבות פעמים אומר זאת שוב, עד יחדרו צלילי הברותי לנבכי מחשבותייך, נקיים כפי שהם, חסרי יומרות. 

ברית אחים יש בינינו, הבנה קדומה, אין בי היכולת לשמור טינה, זו דורשת להבה שאצלי מושקעת בתשוקתי להרגיש. 

- והטינה אינה רגש? תשוקה מבוקרת, שמורה בשקר, כד חרס מלא  סדקים. 

- כוונתי לאחר, שבורותך אינה מקנה לך את היכולת לבטא את שמו, כשם שביער אפל ומכושף, עינייך לא מבדילות אדם, פיה, או סתם פרפר שעף. עיוורון שמיקסם הסם שם לו בעינייך, שוב וראה לאן מועדות פנייך, ואז תאמר לי שרגשותיי עיוורים עד בלי די. 

- אומר גם כן, ביכולתו לשנות צורות של חזיונותייך, אם לרגע תיתני לי את ידך, תראי שגם בעיוורון אצליח להובילך, ברור יותר מכל שביל שתלכי בו לבדך, אבל את? אינך מרגישה הכרזת, אז המשיכי לא כך?

- כן, הרי בלילה עיוורת אני כמוך, אך אותו הרגש, עששית ואור ירח ילחשו לי רמזים היכן להניח את רגליי, אמות ביום שמסירותי לו תאמר לי די, ואותה טינה שמושלת בצעדייך לא תגרום לי לצאת בעקבותייך, ברוכה דרכך, אני בשלי, עד אוכל לומר בכל לשון, התאהבתי ממבט ראשון.