כל הבלה בלה של הבפנים

ספסל העץ קשיח תחת רגליי 

ורועד, מתנדנד, מטלטל את גפיי 

צועדת לעבר סוף מר 

יש שיאמרו רע ואכזר 

מרגישה את החבל סביב הצוואר 

נושמת את האוויר שעוד אפשר 

מחכה לשריקה 

תצווה על משיכה 

ובמקום הכל נשמעת קריאה 

צווארי חופשי 

עדיין מחובר ראשי 

מגמגם ליבי 

צחוק שר שירים ישנים 

הדם עוד זורם בנימים 

ניצלתי 

עכשיו יש רק בשביל מה ומי כל הטרחה 

בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה עשיני שפחה