כל הבלה בלה של הבפנים

איתותים קטנים, הם כה מינויים, כמו מצמוץ עפעפיים.

אפקט הפרפר עושה את שלו, מביא איתו הבנות שנופלות למקום אחת אחרי השנייה, מסדר דומינו עד שכולם שווים, פנים מטה על הלוח.

מושכים חזרה, כאילו נשמעה קריאה, שריקה, נקישה. 

רק שלא היה ולו צליל, ויש להבחין ולבחון כוונות ומניעים, לא למהר למסקנות ולקוות ליותר ממה שכבר ניתן.

דברים פעוטים בעלי משמעות אטמוספרית, משנים תחזית ומזג אוויר, מביאים עננים המבסרים על גשם שלא יגיע.

אך הם כאן, יסירו אבן כבדה מליבי, ילחשו לי לצעוד בצעד קל יותר, מברכים דרך בחיוך ותמיכה, כמה משמעות לפעולה אחת קטנה.

משתדלת לא למצוא בה עומקים שאין לצאת מהם, שמובילים לתחתית ללא מוצא, אם אטעה בדרך אחכה בסבלנות, עד המסר הבא.

תודה רבה.