לפני 4 חודשים. 30 ביוני 2024 בשעה 12:41
מדי פעם, כשאני חוזרת אליה, אלי לכאן למי שהייתי, לצבעים עליזים ובורות מבורכת
אני מרגישה מנוחמת שוב, כאילו כל העולם עוטף אותי בזרועות מימיות ועשביות, בחיבוק מדוייק, לא עוצר נשימה ולא חלש ומעיק
ויש רגע קסום כזה
שאומר, אנחנו לא צריכים לזוז לשום מקום
והנה הוא הנצח שלי
