בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המחברת הגדולה

"אנחנו מעבירים את ידינו מעל להבה. אנחנו עושים חתכים בסכין בירכנו, בזרוענו, בחזנו, ואנחנו שופכים כוהל על פצעינו. בכל פעם אנחנו אומרים:
— זה לא כואב.
כעבור זמן מה כבר איננו חשים בעצם כלום."
לפני שנתיים. 15 בינואר 2022 בשעה 9:40

 

ככל שהמשיכה שלי אליו מתעצמת, אני צריכה להשפיל אותו יותר. כשהוא נכנס אלי לחדר אני שוכבת במיטה, מביטה בחיוך המתרחב שלו. יש בו זחיחות מסויימת, בחיוך החמוד שלו. אני מחייכת אליו, ומבקשת ממנו ברוך אינסופי להתפשט. החיוך שלו מתרחב, הוא מתיישב לידי, מעביר יד על הירך שלי. אני מסבירה לו שאסור לו לגעת, כל עוד אני לא מבקשת ממנו באופן מפורש. הוא מושך את היד נעלב. אנחנו משוחחים שיחה רגילה, ואז מבקשת ממנו לרדת לרצפה, על הברכיים ולאונן את עצמו עד שהוא מגיע לקצה. שפת הגוף שלו אינה מרוצה מכך, אבל הוא יורד לברכיים ומאונן. אני מניחה כף רגל מול הפנים שלו, מבקשת ממנו להריח. קושרת את הריח אל הגירוי שלו. הזין שלו זקוק ומטפטף, ואני מאפשרת לו ללכת לאיבוד בכפות הרגליים שלי, גורמת לו לחשוב שבעוד כמה רגעים אני ארשה לעצמי לפרוק את עצמו. זה כמובן לא קורה. הגוף שלי רוצה אותו ולכן אני מתפשטת מולו, ודורשת עיסוי. הוא מעסה את הגב ואני מסתובבת מולו, מאפשרת לו לעסות לי את הבטן, החזה והכוס. הגוף שלי מאוד מעורר.  משכך אני קמה, קושרת את הזין והביצים שלו בקולר זין אליו מחוברת רצועה, ומסבירה לו שזין יכול גם להיות שירותי. אני מבקשת ממנו לחדור אלי. אני מושכת את הרצועה ועווית של כאב מקשטת את הפנים שלו. הוא חודר, זהיר מאוד, כי הוא יודע שכל משיכה שלי תכאיב לו בביצים. הכוס שלי מאוד מאוד רטוב מכל הסיטואציה. גם ממנו.

 

 

xpredatorx​(שולט) - מזל"ט סוף סוף כתיבה נשית רגשית אמוציונלית
לפני שנתיים
jimi​(נשלט) - התנייה קלאסית, זה קלאסיקה
לפני שנתיים
חתוליק​(נשלט) - "ארשה לעצמי לפרוק את עצמו"
נקודה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י