שאלתי את הגדול
האם אני עד כדי כך לא נחמדה ואנטיפתית ששכחתם את יום הולדתי ?
הוא כמעט בלע עצמו מרוב מבוכה ובושה
"לא לא !"
צחקתי בהנאה מהולה ברוע .
לאחר מכן קיבלתי חיבוק נשיקה והפתעה טעימה .
ילדים !
ובמסעדה מה חשבו האנשים כשראו אותי זוחלת על הרצפה ?
לא מפתיע כששמעתי לפתע את שמי ושלום.
האם התנוחה הסגירה אותי שאלתי בצחוק ?
גבר אחד ניגש לאחר מכן לחץ את ידי ואיחל מזל טוב
והמלצר אמר בשבילכם הכל ....
שוב אני משוכנעת שזה בגלל חזי השופע שגלש מתוך הגופיה ששכחה את תפקידה
כשזחלתי מתחת לשולחנות לחפש דבר שהלך לאיבוד .
והרוקפור אוחחחחחחח כמה אני אוהבת דברים מושחתים שמתגלגלים בגרון עם יין משובח .
נראה לי שאבטל את התור לדיאטנית בהתחשב במספר הארוחות שעוד מתוכננות .
לחיים
פניי ל- 50 (קטן עליי )
שלו
ולמה הברושים
כבר לא מחייכים ,
ילדה זהובה
תני לי תקווה
כוכבים זוהרים ,
בלילות את מעירה
בודקת נשימה
ספרי שקרים
שאוכל להכיל
על כאב ופרידה
הקושי והרע
מה לך כי הלכת
ואותי השארת
לבד בחשכה .
אז זהו שיש לי יום הולדת היום
השנה האחרונה לעשור הרביעי
חתיכת גיל.
ואולי גיל שכדאי להתחיל ?
לא לדפוק חשבון ?
לעשות רק מה שמתאים לי ?
חשבתי לעצמי מקודם ..... בסופו של יום ולא משנה מה ומי .
אני "זאב בודד " בלי קשר לכל אותם אנשים המקיפים אותי ובאמת באמת אוהבים אותי .
רציתי לחגוג לבד לעצמי בדרך שלי ............ השתנו התוכניות .
בגיל 49 אני "אדון" לעצמי ועם שק לא קטן על הכתפיים .
הייתי צריכה לארוז תרמיל קטן ולנסוע לבד לכמה ימים לחגוג להסתגף ולצלול למקומות עמוקים לתוך נווה המדבר הפרטי שלי .
הלב שלי , שם אני הכי אני .
מזל טוב .
ותודה שהבאתם אותי עד הלום
ולמאחלים והמאחלות .
אתם קוראים לה כבשה
לי היא חברה .
מאירה לנו את הבוקר בנופים ושדות
ילדת טבע שכזאת .
הציפורים פוצחות בשירה
העגבניות מרקדות סמבה בגינה
לניני יום הולדת היום
והשמחה רבה .
הכרתי אותך פה נראה כאילו לפני מיליון שנה
ומאז את חלק מחיי
מספרות סודות
מקשיבות לדמעות
צוחקות משטויות .
מבקשת את כל הטוב שבעולם עבורך ועבור החשובים לך .
שפע ברכות ואיחולים
בריאות
אושר
ו...... עוד
מלוא הטנא .
מלא מלא חיבוקים
אני }{ .
במקום תמונה של פרחים מוקדש לך שיר בביצוע מיוחד לטעמי
אפשר להזמין אותך לריקוד לכבוד יום הולדתך ?
אמצע היום נראה לי שעה מצוינת לנגוס ...
בגזר .
איך זה שאין צבע כתום ?
שקעתי במרה שחורה .
לשבריר שנייה ואולי יותר נכנסתי ליאוש היום
יצאתי מזה
ועברתי לריגוש בעקבות דבר מסוים
יצאתי מזה
וקפצתי לדאגה לצאצא אחד
יצאתי גם מזה
וביחד מכל הסלט ועוד חומוס בצד שקעתי במרה שחורה .
כל שנותר להיכנס לטראנס לצאת מהגוף להסתכל מהצד ולצחוק על עצמי .
אם תשמעו צחוק הסטרי קורע את האוויר ....
זאת אני .
לילה .
אני מתבוננת לתוך קערת הדייסה שלי וחושבת ........
"מי אכל את הדייסה שלי " אני אני מצייצת לה הבטן שלי בהנאה חושנית וכבר לשוני נשלחת לבחוש בכף מהלבן הלבן הזה .
והמחשבות מתגלגלות גל גל גל גללללללללללללללות
ובשנה הבאה מה יהיה ?
האם כולם עדיין יחגגו איתי יום הולדת ?
מחשבות מדכאות שאני לא מסוגלת לברוח מהן ........
ואולי זה תוצר של מציאות של שנים לא פשוטות , של שינויים מהותיים .
לרגע רק לרגע אני מחפשת איזה עוגן מוצק בתוכי ונסחפת בחזרה לתוך מערבולת הלוקחת אותי
הרחק הרחק מחוף מבטחים .
*
אין דבר כזה חוף מבטחים ,החיים הם כמו ים לרגע שקט לרגע סוער . צופן בחובו סכנות והפתעות כאחד .
רוצה לנגוס בחיים יותר ויותר כי מחר ......... אין מחר יש היום !
" את פסיכית " כך אמרה לי אתמול אמא שלי .
צחקתי וגם הם .
וכמעט בפעם הראשונה נאלצתי להסכים איתה לגמרי .
אני פסיכית .
אני מסתכלת פנימה על "השריטות " הן כואבות לי לפעמים .
ואז .........אני צוחקת .צוחקת על עצמי .
ומתוך איזו בשלות ילדותית בוגרת אני משלימה איתן . לפעמים בוכה מהן לפעמים צוחקת איתן .
נו .........
ולפעמים אני שורטת אותן חזרה וחושפת שיניים של חיה לא מבויתת רררררררררררררר .
נמאס לי ממנו סופית!
נכון לאתמול החלטתי לשים קץ למערכת היחסים בינינו.
תמיד הזעיף פנים
אף פעם כמעט לא הראה סימן של רצון טוב כלפיי.
נמאס לי מההתמכרות האובססיבית שפיתחתי כלפיו
אז..
העפתי אותו לעזאזל .
בערב הגעגועים תקפו אותי
שוב רציתי לחוש בו
אבל ..........
זה כבר היה מאוחר מידי .
אני עצובה
כה עצובה
מי יתעלל בי עכשיו?
והיום הוא רחוק רחוק ממני
נסע במכונית גדולה למחוזות אחרים .
היה שלום
משקל אהוב שלי .
הספירה לאחור החלה .......... עוד x ימים אני חוגגת את השנה האחרונה לשנות ה-40 שלי .
כמו בכל שנה מתחיל מאזן האימה .
בחינה מדוקדקת על חיי ומשמעותם
חלומות יש לי למכביר .
יש לי חלום אחד שאני חייבת להגשים
כבר הודעתי לילדים שאני אנטוש אותם בשלב זה או אחר כדי להגשימו .
לו יכולתי היום .מחר כבר לא הייתי פה .
אבל...............
החיים לא ממש התגלגלו כפי שחשבתי ואולי לא חשבתי אף פעם וזאת התוצאה .
פמיניסטית
אישה קרה
לא בעניין לפנק גברים ובכלל
וכו'
הייתה פעם אישה אחת כזאת בגופי .
מגלומנית, לא חובבת אדם , אובססיבית ופרפקציוניסטית נשארתי .
אז מה יש לנו היום ? דקה וחצי לפני ה49 שלי . (התאריך המדויק שמור במערכת )
אישה אחת מלאת חלומות מוכשרת כמו שד וכמו שהמיתולוגי אמר שומרת על חן נעוריה .
ואבא שלי שאל אותי מוקדם יותר היום אפרופו הגיל ? ואהבה ? וגבר יש לך ?
אההההההההה נפנפתי בכתף עזוב אותי מגברים שיקרתי בלי למצמץ אפילו .
סוללת המטפלים שלי אמרה שאני צריכה להודות יום יום על מה שיש לי .
אז אני מודה
ואומרת תודה כמו ילדה טובה בת 49 .
ציף ציף מעל הרציף .