|
|
|
דממה ירדה
ולכמה שעות הקירות שהם ביתי היו לחומה בין החוץ לפנים שהפך לחוף נודיסטים פרטי .
שקעתי בעולם אחר , הספר ואני .
ושוב קיננה בי תחושת הארעיות והצורך לארוז מזוודה להשאיר מכתב ולנסוע .
שייכת לשום מקום . עוברת אורח .
צללתי לאמבטיה ולסרט נשים טפשי .
ניסיון הקרקוע הניב פירות רקובים ......
שקעתי בעצב ארצי .
לא להאמין שבוע חלף ללא מילה בבלוג .
יש חשד שאיזדורה הרבה יותר שטותניקית מליידי איזדורה .
כמה מבני משפחתי היו נושמים לרווחה לו ידעו שהפה שלי לא משחרר שטויות בפרהסיה .
והס מלהזכיר קללות (חל איסור מהאדון ) .
מראה מראה שעל הקיר מי השטותניקית בכל העיר ?
מי אני ? ..............מכחישה .
מתחת לשולחן במסעדה החיים מרגישים אחרת . אין פנים אין עיניים חודרות . אני בבחינת חפץ מענג ללא הבעות . ניתן לומר שיש משהו מנוכר בסיטואציה . יחד עם זאת הריגוש בעוצמה אדירה .
לא מעט משיקולים נורמטיביים כמו מה יגידו ? אולי מישהו יבחין במעשיי ? וכו' נעלמים כשנמצאים במקום שנכון לנו . האדון הוא שחשוב והרצון שלו .
והרצון שלי לתת ולהתמסר , להיות כך כי זה מרגיש טוב ונכון . פרט לאדון שום דבר לא חשוב באותו הרגע .
לו הייתי מספרת לחברותיי מתארת לעצמי שבאותו הרגע היו מנתקות יחסים איתי חושבות שירדתי מהפסים וקוראות לי זונה במקרה הטוב .....מוצצת ומלקקת לאנשים זרים במסעדה , שומו שמיים .
אכן , אני זונה וכלבה ושאר כינויים שהאדון יחפוץ להשתמש . מאושרת להיות שלו .
נמסה כשהוא אומר " זונה שלי ".
שלך .
הראש שלי נחבט פעם אחר פעם מהשולחן . לא מרגישה את הכאב רק החשש שמישהו ירגיש שם למעלה . אני שיכולה להיכנס למזוודה קומפקטית .... מה קורה לי עכשיו ? בושה .
מביטה ברגליים שמסביבי רגלי האדון , רגלי הגבר והאישה שאיתו.
נזכרת כמה שמחתי כאשר האדון הודיע לי שהערב יוצאים עם זוג חברים למסעדה .שמלה שחורה קטנה לבשתי .
ועכשיו המפה הצחורה מכסה על שמלתי ועליי משאר אורחיי המסעדה האם מישהו הבחין ? המחשבות טסות לי בראש ...אף פעם לא חשבתי על מפת שולחן כסוג כזה של מגן .
רגליים ועוד רגליים ועוד ..........והשולחן שחובט בי או אני בו .מעולם לא הבטיחו לי חיים קלים ,קשה פה למטה לזוז .
זוחלת לכיוון האדון פותחת את רוכסן מכנסיו כל כך מוכר, כל כך טובה ההרגשה בפה .
אני שוכחת מהכל טובעת בתוך התענוג הממכר הזה לא רוצה שיגמר לוקחת את הזמן שלי לענג אותו כמו שהוא אוהב .............. והנה וכבר אני מוצאת עצמי מסתובבת לכיוון זוג החברים .
הראש שלי נחבט שוב, הידיים רועדות לי כשאני מסתבכת עם רוכסן מכנסיו של האיש עוצמת עיניים ויונקת לתוכי איבר זר .הרגשה משונה מרגישה את הזיעה מדביקה את השמלה לגופי .הלשון שלי מיומנת יונקת במרץ לא מפספסת האיש זז הזמן זוחל בקצב אחר מהרגיל כמעט יכולה לשמוע את הגניחה החרישית שלו נעוץ עמוק בתוך הפה שלי אני מרגישה אותו זורם מחליק לתוך הגרון עמוק עמוק .
סוגרת את מכנסיו וזוחלת מעט הצידה בעדינות מפסקת את רגליה של האישה איך קוראים לה ? הבלבול אוחז אותי לרגע, ריח של ייחום עולה ממנה מורידה באיטיות את תחתוניה לא ממהרת לשום מקום ,המקום שלי פה מתחת לשולחן .
הלשון שלי באיטיות מתחילה ללקק רוצה להטריף אותה מחדירה לשון עמוק לתוכה היא נפתחת כמו פרח לעברי אני שואבת אותה מגבירה את המהירות ומאיטה מגבירה ומאיטה נגיסה קטנה בדגדגן הגוף שלה מתפתל מתחת לשולחן ...............
בקבוק שמפניה נפתח למעלה בשולחן אני שומעת את קול הנפץ התזמון מושלם , שמפניה למעלה שמפניה למטה .
מסתובבת אל האדון מניחה ידי על ברכיו ידו מושיטה לי מתחת לשולחן קופסא עטופה בסרט ,אני פותחת את הקופסא בפנים יש קולר מעור שחור עם אבזם כסוף .
שלך .
מה לי ולהצלפות ?
ולא שאין בי את מידת האגרסיה או הסדיזם להצליף .
יתרה מזאת לא פעם עבר בי הרצון לנעוץ ציפורני ושיני בבשר החי עד זוב דם .
עדיין בין לבין המרחק גדול .
בקלות יכולתי ליפול לתוך מלכודת "שיכרון השוט "מתוך הידיעה שממולי עבד וזה בסדר להצליף
ולהכאיב הרי לשם כך התכנסנו .
אבל...........
נדרשתי להיות בשליטה מלאה כדי לא לאבד שליטה . שיעור חשוב .
אחריות אבסולוטית על מעשיי , מילותיי ובכלל על כל דרך ההתנהלות שלי .
לכאורה עוד צעד עוד חוויה אבל חוויה מלמדת ומעצימה .
תודה
שלך .
לזכות באמון שלי כמעט משימה בלתי אפשרית
אני ישנה תמיד עם עין אחת פקוחה .
לא בוטחת
לא סומכת
לא נותנת אמון .
לקחת אותי לסיבוב מסביב לעולם ולגלות לי פינות חמד
בראש ובראשונה אני צריכה להסכים להיות שותפה .
ללא אמון מסוים שאתן באדם דבר לא יכול להתקיים . ..
האדון "זכה " באמון השביר הזה . לא מתוך הערצה .אינני מעריצה אף אחד .
מתוך הערכה לאדם שהוא ,הידיעה שיש שם איש שניתן לסמוך עליו המפעיל שיקול דעת שנכון וטוב לי .
רגעים קסומים
לגעת
להרגיש
להריח
להפעיל את כל החושים
לחדד אותם
טוב לי ככה
נעים לי לחיות את עצמי בפול ווליום .
היד התרוממה לאיטה
שריקת השוט חתכה את האוויר
הצלפה ראשונה יצאה לדרך נוחתת במדויק
מובילה אחריה הצלפה ועוד הצלפה ועוד .......
ישבן
כתפיים
רגליים
הגוף שלי נדרך דורש חזק יותר ויותר ,הזמן איבד משמעות .
הרגשתי את הזיעה נוטפת ממני ריח חזק של ייחום נדף ממני אהבתי את הריח .
הלבוש המיוחד שנצטוויתי ללבוש והשוט עוררו את הפראי שבתוכי , מנוכר אבל מוכר .
הבטתי בעבד הערום שעמד מולי גופו היה אדום מההצלפות שלי
העבד גנח הנפתי את שוט הזנבות תאבה לעוד ..........
מספיק !
קול האדון שישב בכורסא צופה בנעשה החזיר אותי מיד למקומי.
העבד שוחרר לדרכו .
השוט החליק מבין אצבעותיי , זחלתי לעבר האדון נצמדת לרגליו רועדת כולי .
שלך
כלבה מתלמדת .
בלילה חלמתי על רחל .מוזר איך הדברים מתגלגלים . ניסיון ראשון עם אשה ולרגע בכל השנים שחלמתי על זה לא תארתי לעצמי שזאת תהייה התפאורה , שאביט מהצד ככלבה מתלמדת . תחושות סותרות רצו לי בגוף . ריגוש , השפלה, קנאה ,הרצון לעבור את מחסום האגו והרכושנות והחשש שלא אעמוד בזה .לרגעים החיה שבתוכי שרטה אותי ורצתה לזנק לטרוף, הציפורניים שלי חרצו פסים בספה.
נשכתי את השפה ממשיכה להביט .
כצעירה אמרתי לגבר שהיה אז חיי שאם אראה אותו עם אשה אחרת אחתוך לו את הביצים . בגרתי מאז והסכין נשארה במגירה .
צעד ועוד צעד ......
שלב אחרי שלב לוקח אותי האדון מעבר לגבולות שנבנו בנפשי לאורך שנים , הצהרות שפג תוקפם .
הלילה חלמתי על רחל ....... טעמה עדיין בפי .
האדון הסתכל וחייך המבט בעיניו סיפר עולם ומלואו .
שלך .
לפני שנים נשאלתי האם אני מאושרת , אושר הוא מושג חמקמק מבחינתי עניתי .
וגם נאמר לי אין אושר רצוף יש רגעי אושר ....
אימצתי את התובנה הזאת למדתי שהחיים שבירים רגע אתה מחייך ושנייה לאחר מכן שבר גדול .
"אושרו האמיתי של אדם תלוי בהפעלה חסרת מעצורים של כשרונותיו " (אריסטו)
כישרון לדעתי הוא גם היכולת להנות מהרגע החולף למצות אותו עד תום , להיסחף אל הלא נודע
לחוות ללמוד דברים חדשים .
ברור שלא לזה התייחס אריסטו ואיתו הסליחה .מטעמים אישיים אני מאוד מחוברת למשפט הזה
ועשיתי בו כאן שימוש אחר/נוסף .
רגעי האושר, ההנאה חסרת המעצורים שאני חווה בימים אלה ..היכולת להיות מי שאני במובן הכי
פשוט ללא מחסומים זאת מתנה עבורי .
להרגיש ועוד להרגיש והכי להרגיש .....זה אומר לחיות .
אני חוזרת על עצמי
אבל שוב חייבת תודה לך האדון שנתת לי את המקום להיות מי שאני ולחוות רגעי אושר .
תביני אמר האדון את תהיי מה שאני רוצה שתהיי כלבה, זונה ,חפץ ..........
למחרת הופיע ואישה לידו . תכירי זאת רחל . רחל הייתה מושלמת בדיוק מסוג הנשים שהאדון ידע שאני אוהבת .
" כלבה שבי בצד בהמשך אולי תורשי להצטרף "
ישבתי בפינה מכווצת , מתוך ערפל ראיתי אותו נוגע בה כפי שבי, הרחתי שמעתי רציתי לצעוק שלי שלי שתקתי .
לאחר זמן שנראה לי נצח האדון אמר "כלבה עכשיו את רשאית לטעום ממנה ".
התחלתי ללקק את ערוותה טועמת אותו דרכה.......... .
הייתי למטה
עפתי למעלה
שלו .
