המאסטר: "יש לך כישרון כתיבה, אני רוצה שתכתוב בלוג על החוויות שהיו לך, תכתוב בצורה אנונימית כמובן"
אני: איפה תרצה שאפרסם אותו?
המאסטר: "אני חושב שבאתר הכלוב"
אני: "כל מה שתרצה יתקיים. מודה אני לפניך..."
פרק א'
,,,,,ואז בשיאו של הסשן הוא לקח חבל, כרך סביב צווארי וחנק אותי עד שאיבדתי הכרה לשניות בודדות.
ברגע ההתרה, הרגשתי את הנשימות הראשונות, כרגעי עונג צרופים, עד שקשה לתאר אותם במילים. הפגיעה הפיסית המזערית, פוצלה מהתודעה, במהלכה התרחשה סימביוזה מטורפת בין קושר לנקשר שהובילה לקשר מחבר שאין כמוהו.
זה התחיל כמקובל בעולם הבדס'מ. הוא הציע שנחליט על "קוד ביטחון" , סירבתי. מאותו הרגע ההנאה רק התעצמה. זה היה הסשן הקיצוני בחיי והטוב שחוויתי עד כה.
נוכחותו המוחלטת והסופר אינטליגנטית של המאסטר, חיזקה את נפשי וגרמה לי תחושת ביטחון בלתי מוסברת. אופיו הייחודי, המדויק והמעצים, סייע לעצמי שלי לצאת ממחבואו ולהשתחרר.
המשך יבוא
