לפני 19 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 1:12
פעם ראשונה, של הרגשה שכזו
זו לא הייתה בחילה, ההרגשה רצתה דבר
אך לא אמרה מילה, שתקה בגללי
ידעתי מה, אך לא הייתי בטוח
התעללתי בה, תקופה ארוכה
לא נתתי לעצמי, הרגשתי בושה
שתמיד פגעה בי, כשרציתי דבר-מה נורא
במרפסת עם הכתוביות הסגולות
המשקה הקר והכתום
עם תוספת של כהה מאירלנד
הוציא אותי אליה פתאום
הבטן נרגעה לבסוף
עם נשיכה חזקה לצווארה
ואחיזה צמודה לגופה
ונמשכה בעלילה מטורפת ושובבה
תמיד ידעה
הרגשתי אותה היא שלי עכשיו, עדין ממשיכה
פגועה ומפונקת
אני יטפל בה, יעניק לה את כל מה שצריכה
לא אזניח לא מגיע לה
היא דבר מיוחד שאמשיך לפענך
יקח זמן אני אתן לנו אותו
