לפני 3 שנים. 10 בנובמבר 2021 בשעה 14:22
כשכל מה שרציתי היה למות.
עכשיו כשאני רוצה לחיות, הכל מסובך יותר.
מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.
לפני 3 שנים. 10 בנובמבר 2021 בשעה 4:03
כך מתנה, חינם בלי כסף....
אז החתול מבסוט כי משחקת איתו בדיוק בשעת הטירלול...
כי חתולים הם חיות טרף של בין ארבעים ודימדומי בוקר כזה
הוא מקפץ בסיבובים כאילו הוא מינימום פרימה בלרינה ברוסיה. מצפצף מינימום צפצפה של ליצן בקירקס.
ולוקח ומחזיר את השרוך כאילו הוא מינימום לאסי!
ויש לי חשד שהממזר הלא קטן טייל על השייש.
כי שמעתי קולות כלים זזים כשהתפנתי והשועל ישן שנת מנסרים....
(כלומר שמעתי אותו נוחר עד השרותים!)
אז אין כמו להיות ערה מ1:30 בלילה.
תכף אכנס לצאט ואחפש למי להציק או שתציק לי.
כי לחתול נמאס ממני והוא לקח את השרוך ונשכב לשחק מתחת לכביסה.
טוב לפחות הפעם הוא לא משחק בכביסה...
הוא מידי פעם עדין רץ אלי (בלי השרוך הפעם) לקבל חיזוקים וחוזר לשרוך ובטח עוד רגע קט ילך לאכול ויחזור לנמנם בחדר השינה עם השועל.
או על שידת המיגרות הגדולה, שרובדה רק עבורו בשמיכה רקה והכרית שלו.
תוהה האם אחרי שאשרק את השועל אמצה מנוחה במיטה...
אם יעברו מספיק שעות והגוף יקרוס מעייפות עקב כאבי יתר.
נחייה ונראה
יאלה לצאט!
(נ.ב.
המנזיק הלך לאכול)
לפני 3 שנים. 9 בנובמבר 2021 בשעה 15:05
לקחתי את כל מה שאפשר לקחת.
אני מסרבת לקחת מינונים שימחקו אותי.
ימחקו את התודעה שלי, לא משנה כמה כואב.
אחרי כל המשככי כאבים, עדין כואב לי ברמה שקשה לי לנשום כמו שצריך.
זה כאילו שכל נשימה טיפה יותר נורמאלית זה סכינים בעמוד שידרה ובסראפת
נימאס לי כבר מכל זה.
מלהילחם במגבלות של הגוף השבור והמחורבן שלי.
איך ממשיכים מפה?
אז אני אנוח, אקווה שישתפר אבל מה הלאה?
הפחד שזה לא ישתפר משתק אותי
לפני 3 שנים. 9 בנובמבר 2021 בשעה 13:02
הגיעו מליון חבילות מדוד אלי 😻
ואני חושדת שהתקלקלתי כי מה שהכי ריגש אותי זה הסלים לכביסה, קופסאות סופר חמודות למקלחת בצורה של פיל וכיבשה שחורים! לאכסן דברים!
מסרק לחתולים ומסרק למטאטא.
וההתרגשות מהמסרק למטאטא היא פשוט מפגר
4 חבילות גדולות, שרק באחת מהן היה רק דבר אחד.
באחרות היו 2, 3 ובשלישית 9 חבילות!
מפגרת!
😛
לפני 3 שנים. 8 בנובמבר 2021 בשעה 13:07
בפעם האחרונה שנחתכתי ממש רציני זה נגמר בתפרים ואחריהם ניתוח ושיקום ארוך.
וניבהלתי
הדם לא עצר לי
ולרגע החתך ניראה עמוק יותר ממה שהו, כי היה קשה לראות ממש בגלל המיקום.
שהיה כמובן דרך הציפורן, כי אם כבר אז כבר לסבך.
ניבהלתי והזמנו אמבולנס.
כי השועל לא יודע כלום על עזרה ראשונה.
ואני הייתי אובדת עצות.
ופתאום הרגשתי כמה חשופים אנחנו.
כמה הייתי רגילה לתמיכה קבועה של אנשי מקצוע.
לאנשי רפואה וכמה אני לא סומכת על עצמי לפעמים.
לא רציתי להזמין אמבולנס עדין, אבל השועל ניראה כל כך מודאג ואובד עצות.
זה היה מגוחך, כי 4 אנשי מקצוע הגיעו בשביל לחטא את האצבע שלי, מה שיכולתי כמובן לעשות בעצמי.
ואפילו לא היה צריך לחבוש.
עשיתי הכול כמו שצריך.
אני תמיד נכנסת למצב מתפקד, מה שצריך לעשות נשלף באוטומט. ואני פשוט לוקחת פיקוד.
אז למה איבדתי ביטחון פיתאום?
אולי כי כל החיים שלי, אמרו לי שאני שאני לא מוצלחת, לא עושה שום דבר כמו שצריך.
ושתמיד הייתי יכולה יותר טוב ופשוט לא התכוון התאמצתי מספיק.
כי אם הבתי 95 בלשון למרות שאני סופר דיסלקטית, או ה90 ומשהו בהיסטוריה אחרי שחרשתי שבועות.
והם היו מסתובבים בבית הספר בימי ההורים כמו תווסים מרוצים מעצמם על כל המחמאות שאני קיבלתי! על העבודה הקשה שלי!
והם סובבו הכול כאילו א' זה לא מספיק טוב.
וב' ההישגים שכן זכיתי בהם, זכיתי! לא הרווחתי בעבודה קשה וקריעת תחת!
היו רק בזכותם.
כמה הם סרטו אותי,כמה הם קילקלו והרסו.
השאירו מאחוריהם אדמה חרוכה...
אבל גם מאדמה חרוכה, צומחים דברים נפלאים.
ואני צומחת ללא הפסקה.
נלחמת בכל הקשיים והם לא מעטים כלל.
עוד משבר ועוד משבר.
אבל נעבור את כולם ויהיה נפלא בין לבין.
לפני 3 שנים. 16 באוקטובר 2021 בשעה 23:26
יש משהו מוזר בלממש את.הצורך.הכי גדול של עצמי. אבל לממש אותו בצורה כל כך שוטפת ומתמשכת.
אבל יותר מזה, בצורה מענגת ומספקת!
אני זוכרת את עצמי כנערה קצת יותר בוגרת, כך.סביב גיל ה16 או 17. חייה בפנמייה שנייה אחרי שתמה הסידרה קטנטנות שניסו לגדל את כולנו עליה. ואני פרשתי ממנה מוקדם מידי כי היא היתה מתוקה ומושלמת מידי לטעמי.
אני זוכרת כמה החבר'ה סביבי עסקו במיניות וסקס כל הזמן, בדרמה של מי מזין את מי, מי בוגדת, מי "פתחה רגליים בפעם הראשונה" וכל הבולשיט הזה של חברה צעירים שבקושי דיברו איתם על סקס ומניות, שמגלים את הגוף של עצמם ושל המין שמושך אותם בפעם הראשונה.
ומשהו שם היה כל כך משעמם בעיני!
בכנות לא רק שהזדינו במיטה בחדר לידי.
הזדינו באותה מיטה שאני שכבתי וכביכול ישנתי לידם תחת השמיכה.
אבל הכל היה כל כך משעמם!
כל הבעלות הזו, האיום להתאבד אם תהיה בגידה או יפרדו, שיעמם אותי!
כל הסקס הפשוט וחסר העניין והטעם שלהם שיעמם אותי!
הרגשות הלא אמיתיים שראיתי, המשחק מדמה הטננובלות הטלוויזיוניות שיעמם אותי!
אני זוכרת איזה דיסוננס מטורף היה בין מי שהחבר'ה שם ראו אותי, הדמות שניצגה מולם.
לאומת הדמות שהייתי באמת עמוק בפנים!
שרציתי וחלמתי להיות!
במציאות בעיניי החבר'ה בפנימייה, הייתי הבתולה התמימה האחרונה! הגביע הקדוש החמקמק שאף אחד מהם לא הצליח להשכיב.
בתולה תמימה למי שלא מכיר את המושג מימי תחילת שנות ה2000 הצהיר על כך שלא רק שלא שכבתי עם גבר (כי רק סקס עם המין השני באמת נחשב) גם לא התנשקתי אי פעם הס וכרפס ההלם!
ומצד שני, בכנות?
חלמתי להיות אלילת מין פיראית, כוכבת.פורנו ודוגמנית פליבוי לא פחות ולא יותר!
רציתי בכנות לזין את כולם בתחת! ולרכב להם על הזין בערך כמו שרכבתי על סוסים באותה.תקופה!
כל יום סוס אחר וכל יום גבר (או אישה) אחרים.
רציתי להשחיז מוחות ולדבר מיניות וסקסיות.
רצתי לחקור פנטזיות וגופים חשופים.
ובזמן שהם כולם שאבו השראה מטננובלות pg0 בערך. לי בבית היו הורים נודיסטים, שדיברו איתי על סקס כל החיים ואיפשרו לי לצפות בחדרי בפרטיות בצורה חופשית בכל ערוצי הפורנו שהכבלים סיפקו אז! ויותר מכך האינטרנט פתח בפני עולמות כמוסים של פטישים וסקס תשוקתי ואפל. שעוסק בלמתוח את גבולות הגוף והנפש.
לשחק על גבול התחושה של עונג ועינוי.
על קשירות, דיגדוגים ובסוף כמובן גם כאב!
כשעבורם הדבר הכי מטורף היה להזדין במקלחת.
אני נאספתי על ידי גברים זרים מהאינטרנט וביליתי את הלילה בלקשור ולהיקשר על ידם.
לתת להם ללקק את כל הגוף שלי.
להתישב להם על הפנים ולהרגיש את הלשון שלהם במקומות מופלאים! עד שנבהלתי מרמת העונג המנטלית שחשתי!
כשבעיני החבר'ה בפנימייה שלי העובדה שהלשון הזו לא נכנסה לי לפה היא כל מה שעניין.
ובנתיים היא נדחפה בערך כמעט לכל חור אחר בגוף!
(טוב בסדר גם לאף לא! כי גם לי חש גבול אסטנסתי)
אומנם לא נתתי לאף גבר לדחוף לי לשון לפה.
אבל את הכוס ההדוק והתחת הקפוץ שלי הם ליקקו בתאוות בשרים מושלמת.
אני זוכרת איך התענגתי מנטלית על לשחק את הדמות הזו, של כמעט הנזירה התמימה והבלתי מוסגת. שיכולה לשבת כל לילה, כל הלילה בחדרים של הבנים ואפילו המבוגרים האחראיים עלינו לא יחשדו שקורה שם משהו לא נאוט.
ויותר מכך, כשהייתי שם, הבנים התנהגו למופת, לא עשו בעיות, היו שקטים, ממושמעים ותמיד תמיד הקפידו לקום למחרת בהשקמה ולהגיע ללפחות 2 השיעורים הראשונים בכיתה שלהם!
כמו כלבלבים טובים ומעולפים היטב. שיודעים שאם לא יפעלו כך הפעמון לא יצלצל והם לא יקבלו את ליטרת הבשר שלהם!
בילוי זמן טהור בלפטפט איתי.
ולריב בינם לבין עצמם על מי מהם אני אניח את הידיים הפעם😼.
אני זוכרת איך הם ממש הלכו מכות ושמו שעוני סטופר שספרו את.השניות לתור של כל אחד מהם לעבור תחת ידי שלשו ולחצו על השרירים המתוחים שלהם. שיחקו בין כאב לעונג.
וכמובן הטיזינג האולטימטיבי שלי של להחזיק אותם על קצה הגירוי הכי מטורף.שיכולתי.
על הגבול בין זיקפה לעונג תמים!
כמה התענגתי על זה. על לשחק במבוכה שלהם כשאני הבת היחידה בחדר עם 4 או 6 לפעמים גם 10 בנים אחרים וכל פעם אחד אחד הפך לבובת.הצעצועים שלי נלחם בצורה מטורפת בלא להתמסר יותר מידי לעונג ולהתפדח בתאונה מביכה בטרוף! מול כל הבנים האחרים!
אני זוכרת דווקא פעם אחת, עם אחד הבנים היותר חדים מנטלית. כשישבנו בחדר לבד.
המסכן היה כדורגלן בקבוצת נוער של העיר הקרובה ובאחד האימונים בעטו לו בירך!
ותקשיבו! סימנים של נעל פקקים זה סקסי!
והכאב שסבל ממנו והיום אני מבינה בטרוף כמה זה הדליק אותי מנטלית באותו הרגע.
לשחק את האחות הרחמניה שמטפלת לו בפגיעה ברוך ועדינות ואופס, מה הכאבתי לך? אוי אני מצטערת.
ואוי, זה שוב כאב?
אבל איך ברירה אני חייבת להספיג את המשחה ה"תרופתית" הזו טוב טוב עמוק לתוך המכה!
ואתה חייב לסבול קצת את המגע הכל כך כואב כי זה יעזור למכה לעבור מהר יותר!
ואויי אויי אויי
היד שלי החליקה גבוהה מידי על הירך שלו והשתפשפה לו באיבר בדיוק למשך.הזמן הנכון! ובעוצמה הנכונה....
שהוא יאבד שליטה על עצמו!
אוי אוי אויי
אבל מילאה.... אני תמימה מידי לשים לב....
במיוחד לזה שכשהסתובב למיטה וביקש שאקל על הכאבים בירכיים והגב התחתון.... שנתפסו מכל הריצה והבעיטות האלו... ולא אראה שהוא בדיוק שלח יד שובבה לגעת בעצמו בצורה אסורה, חצופה ומאוד לא נאוטה!
ליד תמימה עדינה שכמוני.
ואיזה מכות הוא חטף מהבנים האחרים שבדיוק נכנסו לו לחדר ותפסו אותו עושה משהו כל כך אסור עם הבתולה התהורה שלהם!
מצד אחד כמו האחות הקטנה של החבר הכי טוב של כולם, מצד אחד מגוננים עליה כמו האחות הקטנה של עצמכם....
ומצד שני חולמים על לזיין אותה עד שהיא תעוף לתיקרה מעוצמת הגמירה שלכם!
הנזירה הזונה?
חייתי את התסביך הזה בעונג!
אני זוכרת איך התענגתי בסופשים בבית כשיכולתי לברוח מבית הורי המתעללים ולא שפויים, שגם כך טענו שאני לא נזירה או קראו לי בפה מלא זונה!
לחוות פנטזיות עם גברים אחרים!
איך חגגתי אחרי שמלאו לי 18 והפכתי בגירה וחוקית.
לממש את פנטזית הדיגדוגים המתוקה שלי.
כשכל השיכבה שלי הייתה.עסוקה בלטפס על מצדה ולסבול במדבר...
אני נתתי לגבר שהיה כפול מגילי באלוהים יודע כמה!
לממש את.הפנטזיה הענקית שפיתחתי.
לתת לו לשחק לי בגוף לגרות אותו ברקות מתעללת עד גבול הספיגה!
לענג אותי בכל הבא ליד בלי לחוות שום עונג מיני אמיתי ופיזי ממני (כלומר איבר מינו מעולם לא ראה את אוויר החדר)
אני מבינה היום כמה מתיחת היכולת שלי לבטוח באדם "זר" שהכרתי ושוחחתי איתו במשך כ3 שנים עד אז בלי להיפגש. היתה בעצם המרכז המנטאלי של המפגש ההוא.
ובאיזו מיומנות מענגת הוא הבין את זה ושיחק ומתח את הפחד והעונג שלי עד לקצה הספיגה.
אני המומה איך גם בתמימות המלאה שלי כנערה תמימה שלא מכירה כמה רעים ואינטרסנטים אנשים באמת. הצלחתי באינטואיציה ומיומנות נהדרת להתחיל לבחור פרטנרים לחוויות מיניות, שתמיד ישרתו אותי!
גם אם בפנטזיה שלי, אני הדמות הנשלטת 😜
רמת שליטה מלמטה מעל 9000!
ורק מלאו לי 18!
וכמובן גם אחרי שאיפשרתי לגבר זר להיכנס לדירה בה הייתי לבד לחלוטין! כאשר אני בכיסוי עיניים, להפשיט אותי בגד בגד ואז אפילו לקשור אותי למיטה.
כל זה! לדחוף לתוך איבר מיני כל מני דברים שעינגו אותי עד שי היכולת! ועדין טכנית לפי חוקי המשחק המטופשים של החבר'ה בפנימייה, הייתי עדין!
בתולה תמימה לחלוטין!
אני זוכרת כמה התענגתי, אי שם במרום גיל 20 המאוד בוגר שלי!
לשבת מול אחד הבנים האלו שהלך מכות על מסג' שלי בפנימייה...
ולספר מעללים שלי ממסיבות בדסמ ולהתחיל עם החבר המאוד מאוד מובך שהביא איתו אלי לדירה...
אחרי שסחט מאחיינית שלי את הטלפון שלי.
ובטוח היה בטוח שיפגוש באותה נערונת תמימה שהיתה "מובכת" ממגע יד שלו בירך שלה בזמן מסג'
וגילה פתאום שהיא נהנת לבנות שוטים ולהצליף בגברים שסרים למרותה ונתלים מווים שאבא שלה התקין לה בדירה הקטנה על החוף אי שם באשדוד!
הוא היה כול כך מבולבל מה"אישה" המינית והלא מתפשרת.שניצבה מולו באותו רגע.
ואני זוכרת את השניה שראיתי בעיניים שלו את ההבנה שאני לועסת ויורקת גברים כמוהו על בסיס שעתי קבוע!
והסיבה שהעפתי את.היד שלו ממני כל השנים האלו קודם, היתה.פשוט כי לא היה לו שם סיכוי לזכות ולו לשנייה אחת לקבל אפילו את הפירור של הזכות להתרברב שהתקרב לגעת.בגביע הקדוש שהוא אני.
כיום במבט מושכל לאחור.
אני כל כך נהנת לדפדף בזכרונות שלי על איך נבנתי כאישה חזקה ובטוחה בעצמה ובמיניות שנעימה לה!
בכוח שלי לטרוף ולטרף את כל מי ומה שרק רציתי לחוות.
כן לצערי עברתי אי אלו חוויות רעות שליליות שעברו לצערי על הגבולות שהצבתי.
נפלתי על כמה אנשים רעים וחסרי התחשבות או הבנה בהסכמה וכיבוד מי שמולם.
אבל אני כן גאהה במי שגדלתי להיות.
בשולטת והדומית שהתפתחתי להיות!
בזו שתמיד וידאה שהצד השני בסדר ורוצה להיות מולה. שעצרה יותר מפעם אחת סיטואציות כי היא אפילו חשדה שהצד השני לא באמת רוצה את מה שקורה!
ותמיד הקפידה לשמור את הצעצועים שלה.שלמים בגוף ובנפש! ולראות בהם תמיד רכוש יקר ערך שלה!
וכן אני גם שלמה שמחה ומרוצה, שהגעתי נפשית למקום בו אני יכולה להתענג על זוגיות נקיה ממשחקי כוחות על מי קובע מה.
על היכולת להתענג על רוך ואהבה כך פשוט, בלי שאף.צד צריך או חייב להרוויח אותו.
על להיות יכולה להביט לאדם שמולי עמוק עמוק בעיניים ולדעת שאנחנו עדין החידה הכי קסומה אחד של השנייה ומצד שני הכי מוקרים בטוחים ומגוננים זו על זה וזה על זו.
להיות המשפחה הכי גרעינית זה של זו.
לאהוב בצורה הכי נקיה וטהורה שאפשר.
אבל גם בעוצמות הכי מעוררות השראה.
ולדעת שיש לי את החיבור הנפשי המושלם שהכי נכון ומתאים לי בעולם.
החיבור הנפשי הזה שמאפשר לנו להתענג אחד עם השנייה בצורה מוחלטת ועוצמתית כל כך גם במשך שעות וגם בזריזות מטריפה של דקות בודדות
לדעת שהוא אליל המין המושלם עבורי.
שמצד אחד מכיר את הגוף שלי ומותאם אליו עד לרמת הקיפוף הקל של הזיקפה כך שהיא תפגע בכל הנקודות.הנכונות בתוכי ולא משנה הכיוון או החור שהוא נכנס בו.
שאני יודעת, שבכל חוויה ואינטרקציה מינית איתי הוא שואף לא רק לעונג המלא שלו, אלה כי אם גם לוודות שאני חווה את העונג האולטימטיבי שלי.
כן! כל פעם שאנחנו מזדינים או מתעלסים, אם זה קוויקי זריז או התעלסות ממושכת ומושחטת
הוא שואף שאני אדע וארגיש שעבורו אני אלילת אלילות הסקס!
והעונג שלי מטיס אותו לטירוף ולא רק בגלל העוצמה המושלמת שבה אני סוחטת את הזין שלו עם כל איבר שאני בוחרת לעטוף אותו, איתו.
ובכנות כן, עדין אחרי 9 שנים!
ואלפי אינטרקציות סקסיות ומדהימות איתו.
אני מודה, אני מרגישה בדיוק כמו שחלמתי להרגיש אז כשחשבתי שלהיות כוכבת פורנו זה הדבר הכי סקסי בעולם
כן עדין, הסקס והאינטרקציות המיניות שלי איתו הן הטובות ביותר אי פעם!
כן אפילו שהן וניליות (קינקיות😂 כי נו בכל זאת)
ואין בהן את המשחק של השליטה.
יש בהן את שני הדברים הכי הכי חשובים שאי פעם רצתי לחוש!
את התחושה שאני אהובה מקצה לקצה, בצורה מוחלטת ושלמה שמכירה את נימי נפשי.
ואת העובדה שאני בטוחה ומוגנת ויכולה לבטוח בו בצורה מוחלטת וללא טיפת היסוס!
ואני רק מקווה שהוא מרגיש אותו הדבר!
לפני 3 שנים. 14 באוקטובר 2021 בשעה 10:26
אני רוצה לזכור את כולם
כל רגעי האושר הקטנים האלו שנותנים לי אוויר בראות הנשמה.
את יום ראשון מלא התאווה שבילנו השבוע יחד.
את רגעי המתיקות בבקרים כאשר הוא מוודא שקמתי ברוך אין קץ
שמתקן לי את הצלקות הנוראיות ממנה, זו שאתמול נקרע לי הלב מגעגוע אל האמא שמעולם לא הצליחה להיות עבורי.
זו שכל רצון טוב שלה נגמר בנמקים בנשמה שלי, בפגיעות פיזיות בגוף שלי, שאני גוררת עד היום.
אז כן, אחרי הכאב של אתמול היום אני רוצה להתרכז ברווך האמיתי של חיי
בחתולים המגרגרים ששובים בערמה בחיבוק שלי.
ברוך הקול שלו בבוקר כשהעיר אותי
בתמיכה והמילה הטובה של אחותי
בטוב המועט שמאיר היום באור יקר אין קץ חיים שלמים בחושך
לפני 3 שנים. 10 באוקטובר 2021 בשעה 16:45
אני מבינה שהפרופיל החדש שנפתח לא ישוב.
אין לי מושג למה נמחק ואין לי אנרגיות לרדוף אחרי התשובות והשחזור.
שנה של בלוג הלכה לה.
אבל בינתיים אשוב לכתוב פה.
ובנתיים ברגע נדיר של מיגרנה הורגת התמלאתי בקיץ' דביק ומזעזע...
המיגרנה אומנם לא נדירה, אך תחושת המתיקות במהלך ההתפטלות מכאבים כן!
תוך כדי שאני קוברת את הראש בחתול מגרגר אחד, מכרבלת בכפיות אחר והחתולה השלישית מתמוטטת במתיקות לתוכי.
השועל האהוב שלי נוחר לצידי.
אחרי יום רגוע כי הוא הרגיש לא טוב בבוקר וויתר על יום עבודה עקב התקף פיברו קשה שלו, כשאני באחד כבר שבועות.
התנחמנו בטיול לדן דיל ומלא סקס!
נחה עלי הבנה נפלאה!
זה מדהים ונפלא
8 שנים לתוך המערכת יחסים הזוגית הזו.
ועדין יש רגעים רנדומאלים יותר, או פחות שהלב והנפש שלי מאימים להתפוצץ נצנצים ואושר בגלל האהבה שהאיש הזה ממלא אותי בה ומרעיף עלי.
בחיים לא האמנתי שאני מסוגלת להיות כל כך מאושרת.
או שמישהו.י יחשבו שאני זכאית לחוות כזו אהבה.
לפני 4 שנים. 16 בספטמבר 2020 בשעה 18:39
זהו,
עוד קצת ואני סוגרת את דיגי לנצח.
את הבלוג העברתי כבר לפרופיל החדש.
ברגע שתפתח בו הגישה לצאט אפסיק להתחבר כדיגי סופית.
זהו, תם עידן ערוך.
אני לא רוצה להיות דיגי יותר.
אני רוצה להיות אני מהיום והלאה.
פשוט אני.
ולא עוד Split Personality.