לפני 17 שנים. 27 ביוני 2007 בשעה 16:47
איך זה להיות אחד מול כולם
איך זה מרגיש לחשוב שאתה החכם באדם
איך זה מרגיש להיות כעוס על כולם
איך זה מרגיש להיות תמיד צודק
איך זה מרגיש להיות אלוהים
איך זה מרגיש להיות לבד
מחשבות הגיגים שאר חוויות
לפני 17 שנים. 26 ביוני 2007 בשעה 22:14
לפני 17 שנים. 13 ביוני 2007 בשעה 21:05
תגידי שאני דרמטי
תגידי שאני דכאוני
תגידי מה שתרצי
אבל בכל זאת אקדיש לך את השיר
לילה או בוקר
אוהב וכואב
לפני 17 שנים. 25 במאי 2007 בשעה 20:45
בדידותי
טאטו
בדידותי במיטה היא שוכבת,
הכלבה זו החיה בבטן.
מסבירה לי פניה, פושקת רגליה,
עכשיו פה, עכשיו היא שותקת.
אז אני כאן האיש והיא האישה,
כשאני מקשקש היא תמיד מקשיבה,
בלילה חוזר היא תהה מחכה.
בדידותי במיטה היא שוכבת.
פעם ניסיתי לברוח, והיא אחריי מתחתיי מעליי
יפה מתמיד מחייכת אליי, עכשיו פה,
עכשיו היא שותקת
אז אני כאן האיש והיא האישה
כשאני מקשקש היא תמיד מקשיבה,
בלילה חוזר היא תהה מחכה
בדידותי במיטה היא שוכבת
בדידותי ברחוב, אסור לחשוב,על זה
כ"כ קרוב.
בדידותי במיטה היא שוכבת,
הכלבה זו החיה בבטן,
מסבירה לי פניה,
פושקת רגליה, עכשיו פה, עכשיו שותקת.
אז אני כאן האיש והיא האישה
כשאני מקשקש היא תמיד מקשיבה,
בלילה חוזר היא תהה מחכה
בדידותי במיטה היא שוכבת.
אנקדוטה קטנה- את השיר כתב ערן צור בתקופה גר בשכונת אחוזה בחיפה ולא הכיר שם איש .
לפני 17 שנים. 20 במאי 2007 בשעה 18:36
צדה את עינני היום כתבה על בחור שהשתין על הפליסטיישן שלו ,מייד עלתה במוחי הקודח השאלה :האם אלה החדשות ? לאן היגענו
הנה מצורף לינק http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3401700,00.html
לפני 17 שנים. 18 במאי 2007 בשעה 18:09
תודה לך על הכל אישה נערצה
על המשיכה החוצה מהביצה הטובענית.
סליחה שגרמתי לך לראות אותי בעליבותי
אינני מאשים בשום סיבה אני האדיוט וזו עובדה .
לפני 17 שנים. 18 במאי 2007 בשעה 17:58
האזנתי היום בהליכה היומית לאלבום החומה ( פינק פלויד למי שלא ידע ) .
Don't Leave Me Now
Ooooo Babe,
Don't leave me now.
Don't say it's the end of the road.
Remember the flowers I sent.
I need you, Babe,
To put through the shredder in front of my friends.
Oh Babe,
Don't leave me now.
How could you go?
When you know how I need you,
To beat to a pulp on a Saturday night.
Oh Babe,
Don't leave me now.
How can you treat me this way?
Running away.
Oh Babe,
Why are you running away?
האם הפחד לקבל שווה לחוסר יכולת לתת ?
האם הפחד מאכזבת הצד השני גורמת להדחקת רגשות
האם החבאת רגשות שווה לאדישות רגשית
אני יודע רק זאת "הפחד הוא קוטל הבינה "
אני גם יודע שאני טעיתי וכרגיל אני ......
לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 19:22
קניתי לי מצלמת אינטרנט
לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 18:38
איך זה מרגיש
כנסיית השכל
מילים: יורם חזן ורן אלמליח
לחן: יורם חזן ורן אלמליח
איך זה מרגיש אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה
להיות פה איך זה מרגיש
להיות תמיד בצד אף פעם לא באמצע
אף פעם לא קרוב...
קרוב מספיק לא לקחת חלק
איך זה מרגיש
ואין לי חלום...
(פזמון)
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע אין לי חלום
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע...
איך זה מרגיש אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה
להיות פה איך זה מרגיש
להיות תמיד בצד אף פעם לא באמצע
אף פעם לא קרוב...
קרוב מספיק לא לקחת חלק
איך זה מרגיש
ואין לי חלום...
(פזמון)
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע אין לי חלום
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע...
אין לי חלום...
(פזמון)
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע אין לי חלום
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע
איך זה מרגיש
אני מסתובב כבר כמה ימים,שואל איך זה באמת מרגיש ?
מתקשה לנוע להמשיך בחלום לרצות להיות קרוב
ושוב הרגשות שלי באות ממילים של פזמונים,שירים לא לי
כמה הייתי מוכן לתת מעצמי כדי שתהיי מעליי ,או סתם לידי .
לפני 17 שנים. 6 באפריל 2007 בשעה 23:45
[size=150%]ואז באה בטי
ביצוע: ערן צור
מילים: ערן צור
לחן: ארקדי דוכין וערן צור
מתוך האלבום: עיוור בלב ים (1995)
ואז הופיעה בטי,
אני הייתי בחוץ, מחפש מזון לכלבה
הדורשת לסלק את השיער הגברי מן הרגליים שלי.
ברח' אבן גבירול ליד העיריה, נכנסתי לפרפומריה
ושאלתי על מכשיר להסרת שיער.
אישה עבת - בשר ענתה לי "אין במלאי כרגע
את המכשיר הזה" יצאתי אל הרחוב
ואז הופיעה בטי.
גרביונים שחורים, נעלי ג'אז, שיער קצר הדוק בג'ל
והיא בתוך כל זה - עורה הלבן, קומתה הנמוכה
פרצופה חייכני, ערמומי.
נפגשנו בתחנת האוטובוס מספר פעמים בעבר
עדיין לא החלפנו מלה, אבל משהו בי משוכנע
שהיא תעזור לי להרוג את הכלבה,
ואז נוכל לחיות יחד כמו איש ואישה.
הלכתי אחרי בטי במרחק מה מאחור
וראיתי אותה נכנסת לבית דירות.
נשענתי על מעקה החצר - הכלבה הצטנפה בפינתה באימה.
אזרתי אומץ ועליתי אל הקומה השלישית, שם התנוסס
על אחת הדלתות השלט 'בטי'.
נקשתי על הדלת והיא פתחה בחלוק רחצה ירוק
עדיין רטובה מהמקלחת.
"איך אפשר לעזור לך?" שאלה ואני עניתי בטון נעלב
"אם כך אז אי אפשר לעזור לי"
ירדתי במרוצה במדרגות.
הכלבה שאגה במלוא עוצמתה - אני הצטנפתי לפינה
בסדר, בסדר, אני נכנע.
נכנסתי לדירה וישר אל חדר האמבטיה
שם נטלתי את הידית האדומה של מנקה האסלה
הרטבתי את הישבן במים, ריככתי בסבון
והחדרתי לפי הטבעת.
הכלבה נאנקה, אני הישפכתי.
בישבן דואב התיישבתי על הכורסא כדי לכתוב דו"ח זה
ואז נקישה בדלת -
בטי עומדת בפתח.
מביטה אל תוך תוכי, מחבקת אותי,
מוחה דימעה.
"בטי" אמרתי "שם בפינה יש כלבה שחורה, היא נושכת אותי
תהרגי אותה בבקשה"
בטי ידעה במה מדובר
נכנסה לדירה, ניגשה לפינה האפלה שם תפסה לכלבה ברעמה
החלה התגוששות נשים שמהותה - קריעת שיער אחת לשניה.
הקרב הוסלם לשימוש בנשיכות
לא עבר זמן רב עד שבטי נותרה מוטלת על הרצפה,
הרוגה.
הכלבה חשפה את שיניה מולי - נראה אם תעז גם אתה.
היא הסירה גרביונים שחורים מעל בטי, הסירה גם חזיית תחרה,
תלבש מייד - לי אמרה.
לבשתי את הגרב על רגל חלקה משיער אך פצועה
בפצעי גילוח גס, ניגשתי אל המיטה.
הראי תלוי מעלי ואני בתנועת קדימה אחורה
משתפשף על המזרון.
הכלבה גירגרה בסיפוק - אני הישפכתי.
שטפתי את עצמי, יצאתי מן הבית, ועליתי אל בית הדירות.
נקשתי על הדלת הסמוכה לשלט 'בטי'. זקנה
פתחה לכדי חריץ
"איפה היא?" שאלתי, "הלכה" אמרה הזקנה
"רוצה לראות?" "כן" עניתי. במפתח תלוי על צרור
היא פתחה את הדלת עם השלט
נכנסנו פנימה וראינו
בטי נעלמה
אני לא איינשטיין
אני לא בראד פיט
אני לא ניטשה
אני לא שפינוזה
אבל אני יודע מה אני חולם להיות בשבילך