לפני 15 שנים. 1 ביולי 2009 בשעה 11:04
הפנמה של משמעת, גם עצמית 😄
מצחיק אתה
נשלט שמנסה לכפות משמעת
😄
יש לי ארררררררררררררררר
שממלא את הגופנפש
סופסופ הוא ער
עם המון פרחים
אולי הגיע הזמן......
קוגיטו ארגו סום
וגם קרדנדו וידס.מי שירצה - יראה
מי שצריך - יודע
האורינטציה הבדסמ"ית:
קודים של מתחלפת. גם הרהורים.
לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 17:38
כשמישהו שולח לך הודעה מלאת ערגה
ומדבר על היותו אדם ששואף להיות טוב,
על חשיבות האמת בשבילו,
על הרצון שלו לשרת ולתת
וברור שזה קופי-פייסט
ואת עונה לו,
כי באותו רגע איכשהו זה מסתדר (שעמום נקרא לזה?)
ואז, מכיוון שזה היה קופי-פייסט
כנראה מישהי הקדימה אותך
והוא אפילו לא טורח לענות, אותו אחד שמת לתת וכולו אמת וחסד.
כשזה קורא בחיים זה כבר לא כזה מצחיק
אבל זה בפוסט נפרד....
ולא, זה לא אתה ולא אתה 😄
זה אחד
מיוחד
לשמחתי 😄
לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 15:31
עצוב לי
לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 9:59
לנקות את שולחן העבודה
כדי שאוכל לעבוד ואפילו להנות מהעבודה,
זה דבר אחד. דבר חשוב מאין כמוהו.
משקיעה הרבה עבודה שם, כי מטבעי אני בלגניסטית לא קטנה.
אבל מה שקורה בימים האחרונים, זה פשוט לא מוסבר.
מעט דברים באמת מדהימים בחיים.
בתקופה מאד קצרה יחסית, משהו כמו שלושה שבועות,
איכשהו,
כל הדברים הדפוקים מלפני הרבה שנים,
וגם המון דברים יפים נורא,
פתאום נמצאים על מרכז שולחן העבודה
וניתנת לי הזדמנות לעשות סדר אמיתי.
נכון, זה קשור ליכולת שלי ולרצון שלי לעבוד,
אבל לא יכולה לברוח מההרגשה שבאמת
יש פה משהו מיסטי.
משהו שקשור לשדות ולחוטים שלי, שהשתנה מאז שפגשתי אותך.....
יש הרבה דברים קשים,
שצריכה לפתור,
ומקביל - עולמות של שלמים של כייף.
להצליח ליצור קלוז'ר עם אנשים שמזמן
כבר הייתי צריכה להשלים איתם או עם הסיפור ביני ובינם.
להצליח לבטא את עצמי שם בעוצמה, באחריות ובבטוי עצמי מלא.
מדהים.
לפגוש אדם שאיכשהו הקשר איתו התנתק, אם זה באחריות שלי ואם על ידי מקריות.
לראות אותו באמת.
לקבל ממנו את היופי הזה שהוא נותן לי כל כך בנדיבות.
ולחוות את זה יותר מפעם אחת....
מ ד ה י ם
פשוט אין מילים שיביעו תודה כזאת.
תודה.
לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 9:34
מצטטת נקי
בשבילך עכשיו
מה שאני מרגישה, אחר כך ....
פנים אל מול פנים
פגישה באמצע החיים
הגענו אל עצמנו
ממקומות כל כך שונים
העיר נראת אחרת
כאילו לא היינו פה
הלילה אשאר פה
חכה איתי לבוקר שיבוא
אהבנו פעם באמת ובתמיד
אהבנו כמו שילדים יודעים
עליי וגם עליך רואים את השנים
ואתה יפה פנים אל מול פנים
פנים אל מול פנים
אולי רק פעם בחיים
הזמן סוגר עליינו
מעגל של שיגועים
אז מה עבר עליך
ומה מביא אותך לפה
הלילה את נשארת
חכי איתי לבוקר שיבוא
אהבנו פעם באמת ובתמיד
אהבנו כמו שילדים יודעים
עליי וגם עליך רואים את השנים
ואת יפה פנים אל מול פנים
פנים אל מול פנים
אולי רק פעם בחיים
הזמן סוגר עליינו
מעגל של שינויים
אז מה עבר עלייך
ומה מביא אותך לפה
הלילה אשאר פה
חכה איתי...
אהבנו פעם באמת ובתמיד
אהבנו כמו שילדים יודעים
עליי וגם עליך רואים את השנים
ואת יפה פנים אל מול פנים
פנים אל מול פנים
אולי רק פעם בחיים.
לפני 15 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 20:49
האם ה 29.6.09
יהיה תאריך שצריך לזכור ?
כרגע זה בהחלט נראה ככה.
תודה חבר שלי.
היה שווה.
המיטה שלי מסומנת
חיחי
לפני 15 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 15:07
אפשר לאמר, אם רוצים, שאלו הזיות סתמיות.
אני חושבת אחרת.
בדרך אחרת 😄
לא משנה מה יש בינינו, מה אין, מה יהיה ואיך היה מה שכבר היה...
מיום שפגשתי בך, הדברים פשוט אחרים.
מיני פקעות שהיו קשורות ומונחות כך, לפעמים שנים, "פתאום" מותרות.
מיני חוטים נקשרים.
והקשרים יפים כול כך.
גם כואבים, גם מעלים שאלות, גם מכעיסים לפעמים,
אבל
בעיקר יפים.
חוטים של זהב.
* * * * *
פגשתי היום ידיד נפש.
איש ענק.
ענק.
אם זה היה מתגלגל אחרת, לא הייתי היום פה.
הייתי בין זרועותיך. הענקיות.
אם זה היה מתגלגל אחרת, היינו פותרים את כל השאלות.
ולא, אין בי כעס על מה שלא היה. גם לא עצב.
כרגע רק שמחה נורא שהצלחנו להיפגש שוב.
וקשה וכואב לי עם מה שקרה אותך.
לא מגיע לך, איש ענק ויפה....
ומצד שני - אתה כאן ואתה יפה יותר מתמיד (בלי קשר לגודל הפיזי)
ואני מצליחה טיפה אולי, להיות לך....
יש בזה נחמה.
* * * *
פגשתי היום עוד משהו.
שלא ממש רציתי לפגוש.
האמת היא, שיש אפשרות לא מבוטלת, שזו בבואה לא נכונה.
אבל זה לא באמת משנה.
משנה מה ראיתי כשהסתכלתי לתוך האגם הזה.
ולא רציתי לראות.
וראיתי.
עוד אין בי הכוח לאמר לך תודה על זה, מי שלא תהיי...
אבל יודעת שבכל מקרה, מגיעה לך התודה הזו,
כי לא משנה כמה מכוערת נראית האמת,
היא אמת.
והאמת של כל אחד ואחת מאיתנו נראית שונה קצת לפעמים.
אבל זו גברת אמת.
ככה היא.
* * *
לא יודעת לשיר על זה
וגם לא רוצה.
ככה זה עכשיו,
עכשיו זה ככה.
* לא לדאוג ווקשה, אני בסדר. ממש בסדר.
ועוד מעט, ממש בעוד רגע,
קפה של אחר צהריים :)
לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 17:53
חבר אהוב ואדון
בלי פסיקים
וגם עם
😄
גבר דרקון,
לא רק אדון
מלך ירושלים – קינג סלומון
אדון ללא עוררין, אדון אחר
סבלני וקפדן, שקופ
כל אלה אתה מבלי לוותר
ואני איתך בטירופ
אוהבתותך
לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 13:43
כאשר אני כועסת או פוחדת
אני מתבכיינת
עד שיכולה להכיל.
לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 8:45
בסוף אמצא עצמי בחב"ד 😄
חכמה
בינה
דעת.
הולכת לעבוד.
תולה שלט:
"נא לא להפריע"
היייייי
זה לא לך, השלט.
אתה אפעם לא מפריע
ותודה רבה, בלי ביי...................
מיליון שאלות.
לאטלאט 😄