שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קוגיטו ארגו סום

וגם קרדנדו וידס.

מי שירצה - יראה
מי שצריך - יודע


האורינטציה הבדסמ"ית:
קודים של מתחלפת. גם הרהורים.
לפני 15 שנים. 4 באוגוסט 2009 בשעה 16:46

כל ה יום מ די פה ריח
של ס קס.

מת ג ע ג עת א לי ך.

נ, ת ז יין או תי
ב די חה (לא) פ ר טית.

}{






לפני 15 שנים. 3 באוגוסט 2009 בשעה 0:17

מילא
שאמרת, או נכון יותר, גמגמת
ש "כן, אני מוכן להתחלף אולי
אבל...".

מילא
שהפרופיל שלך
כולו גניבה אחת גדולה
ועוד מטובי הכותבים כאן.
וגם כשהכנסת חצי שורה משלך,
היא בשגיאות כתיב.

מילא
שאמרת שתתקשר
ופתאום, לאחר שקבלת את אמוני,
זה הפך ל"מחר בבוקר"

מילא
שלרווק המציג עצמו ככזה
גם בפרופיל וגם בצ'ט,
פתאום יש "אשתי"
בשתיים בלילה.


אבל לאמר לי,
אחרי כל זה,
רק כי הבהרתי
שאני לא מעוניינת בשום קשר איתך,
שאני מפחיתה מכבודי ??

אין גבול לטמטום.
פשוט אין גבול.






לפני 15 שנים. 2 באוגוסט 2009 בשעה 11:48

למרות הקושי.
למרות הביקורת הצפויה.



אתמול זועזעתי פעם נוספת.
הדמעות עמדו בעיני שעות.
בערך חצי שעה אחרי הירי הנורא הזה,
בתי והחבר שלה הגיעו הביתה.
צפינו יחד בתמונות הקשות, כשאני עסוקה גם בשברי שיחות בצ'ט, בעיקר מקללת.
החבר של בתי "שונא הומואים".
התפתחה שיחה מאד רגשית.

בבוקר אמרתי לילדיי שאני הולכת לתלות דגל גאוה בכניסה.
הם דרשו ממני לא לעשות זאת.
עכשיו בחרתי שלא להכנע.
הולכת להשיג דגל.
מקוה שאצליח לשכנע אותם שזה חשוב יותר מ"מה יגידו השכנים עלי"....






לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 17:48

כשהמצבטים הצבעוניים רפרפו
והשמיעו קולות נקישה קלים
כשהנגשו זה בזה
עם כל ספאנק שנחת
כל פעם במקום אחר על גופך
כשהיית אזוק וכבול אל המיטה
ועיניך המכוסות לא אפשרו לך לדעת
מתי והיכן
תנחת המכה הבאה.

וכמה יפה היית
כשפניך התכרכמו
ואמרת בקול יפה וקטן
"זה משפיל כל כך"...


ואחר כך,
כששאלת "אמרו לך פעם שאת נורא אשה?"
כמעט יכולתי
להתאהב.

זה היה מקסים.
תודה.






לפני 15 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 19:34

אבל
וניל ספייסי, כמו שאני אוהבת, איתך.


אז ציפור כחולה שלי, אהובי הונילי,
כמו שכתבתי ואמרתי -
שיהיה לך המון מזל טוב,
שתמשיך להיות צעיר עוד המון שנים,
שתמשיך להיות המאהב החצוף והמפרגן שלי,
שתמשיך להיות החבר הכי טוב שלי
והשותף לחיי.

לא הרבה מכירים אותנו כזוג,
אבל מי שכן, יודע את האהבה המיוחדת, העצומה,
שיש ביננו.
תודה על זה, אהובי.
מזל טוב.
שלא יגמר לעולם.







לפני 15 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 11:19

תוקפנות של גורים

קיבלתי שיחת טלפון מאישה שהתלוננה על גור שאימצה בהיותו בן 5 שבועות. לדבריה, במצבים שבהם מתעורר צורך לשלוט בכלב, הוא מתנפל עליה בנביחות ונשיכות. שאלתי הראשונה הייתה: "האם את מרימה אותו על ידיים לעיתים קרובות ו/או נותנת לו יחס מוגזם?". תשובתה החיובית לא הפתיע אותי, כי למען האמת לא ציפיתי לתשובה אחרת.

בשביל להבין את הסיבה לכך, כל משאנו צריכים זה ידע בסיסי על מבנה הלהקה של כלבים או זאבים בטבע.

מתפקידו של מנהיג הלהקה (במבנה גמיש), הוא לשמור על "חוק וסדר" בלהקתו. אותו מנהיג- אלפא, יכול לנוח כל היום "ולהתעורר" רק בשביל להתערב בריבים או להרגיע את אלה שקוראים תיגר על סמכותו. על מנת לבצע זאת, אינו חייב להשתמש בכוח פיזי, אלא במגוון רחב של כלים העומדים לרשותו ומובנים היטב לכלבים אחרים (ריח, קול, תנוחות גוף, חשיפת שיניים וכו').

עכשיו נחזור לאותה אישה וננתח את המצב. ברור לכולם שאותו גור גילה התנהגות של אלפא, ופה נשאלת השאלה: למה לא הזהיר אותה לפני שתקף? התשובה פשוטה למדי- ככל הנראה הזהיר, אך היא לא פירשה נכון את הסימנים המקדימים והמשיכה בשלה.

שאלה הבאה שנשאלת באופן טבעי היא: "איך גור בן 7 שבועות הופך לדומיננטי?". קודם כל, לא נשכח שכלבים מתבגרים בקצב הרבה יותר מהיר מבני אדם, וגיל של 7 שבועות שווה לכמה שנים טובות של בני אדם.
למי מכם יצא לראות שני כלבים, כשאחד מהם מנסה להתחיל משחק, והשני מביט בו בגאווה ואינו להוט להצטרף?
במצב כזה, אפילו בן אדם לא מיומן יכול להבדיל בין אלפא לאומגה. הכלב החזק מקבל את כל היחס. נקודה.

באשר להרמת כלבים על ידיים, דנים אטולוגים וחוקרי התנהגות עד העצם היום הזה. חלקם טוענים שזו מחווה שרק הדומיננטים יכולים לקבל(וזו גם אמונתי), וחלקם טוענים שכלבים מקבלים את זה בתור עונש. בכל מקרה, הרמה על ידיים הוא לא מצב טבעי לכלב ואני ממליץ בחום לא להרים גורים וכלבים קטנים.

לסיכום:
לא צריך להיות מאלף כלבים בשביל להבין עובדה פשוטה- יחס מוגזם בלי סיבה גורר תגובה לא רצויה מצד הכלב, לרבות תוקפנות כלפי הבעלים.


ואני שואלת רק -
מהיכן מאלף כלבים ונילי, יודע כל כך טוב על BDSM ?





לפני 15 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 8:08

אוהבת
שאתה אוהב שאני אוהבת
וגם
נורא אוהבת
את המבוכה שלך
מהחשק שלך אלי
וגם
את הפחד שלך לאהוב
גם אותי.

קרציה גאה.






לפני 15 שנים. 30 ביולי 2009 בשעה 17:44

הערכתי נתונה לך

נו מטר ווט




נעים לי
גם
הצחוק שלך

וכמו שאמרתי מהרגע הראשון -
אלפא





לפני 15 שנים. 29 ביולי 2009 בשעה 13:53

בלב עכשיו.

באופן לגמרי מפתיע
רגוע לי
בלבבה 😄

הקשיים לא התאדו
העצב גם לא
וגם הכעס ישנו
אבל
החיוך של עכשיו
נוכח
גם הוא

לא הספקתי לספר לך אבל,
אני מסדרת עכשיו
תמונות מהשנתיים האחרונות.
לסגור את העבר באלבום 😄

הכל פתאום טרי כזה.
מוזר, בסופיולי 😄

יומשישי יומולדת.
גם יום הולדת.
רק נשאר לראות
מה ייוולד....

}{











לפני 15 שנים. 28 ביולי 2009 בשעה 21:26

כמה נוח ללכת ככה
ועוד לאמר לפני כן -
"בואי נפרד בחברות בלי משקעים".

כולה מה ?
שאני לא מוכנה לשרת, כשולטת, פנטזיות של נשלטים שנהגו בלי קשר אלי ?
שאני לא מוכנה, כנשלטת, לעבור ל"מצב כלבה" אוטומטית ?
שאני מצפה ש"יחסי שליטה" יהיו קודם כל יחסים
ורק אחר כך שליטה ?

אז כי אותו מחפש חוויות ללא קשר או יחסים, נשאר מתוסכל, לי אין מה לתת ?
האמת היא שאתה צודק. אין לי מה לתת לך.
אתה מחפש זונה. לא אשה זנותית. זונה.

ואם זה נכון כמו שזה נשמע לי, למה זה בכ"ז מרגיז אותי ?