בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקס סמים וחומוס

אנחנו אבודים, מילמל אז הפצוע
אתה לא עוזר עם הגישה הזו, ענה לו החובש
לפני שנה. שני, 5 במרץ 2018, בשעה 15:24

יש הרבה דברים שלא ידעתי בגיל 19. כמה מהם, בסדר חשיבות אקראי, היו איך להכין פסטה, מה כותבים בקורות חיים, כיצד מרגיש דגדגן על קצה הלשון ומי היה המלך חתושיליש השלישי. לעומת זאת, ידעתי לכייל מכשירי קשר לתדר מוצפן, לדבר בשפת סתרים מודיעינית שבה לכל אובייקט יש כינוי אקזוטי, לאתר בשנייה היכן נמצא כמעט כל דבר חשוב בסוריה רבתי (בזמן שאת נתניה לא ידעתי למקם) ואיך מרגיש ללוות פעילות מבצעית בזמן אמת כשהחלטות שלך הקטן, שלא לומר צעיר, יכולות לגרום לכוחות לסוב על עקבותיהם ולשוב ל... נתניה, נגיד.

כל זה בגיל שבו נראה לי סביר לגמרי לגרום כמעט לפתיחתה של מלחמה בגבול הצפון על ידי כך שהתקשרתי מתוך שעמום בטלפון המוצפן לצעיר-עוד-יותר שבעמדת המבצעים וסיפרתי לו שאני מתצפיות בגבול ורואה חיילים סורים ענקיים מדלגים לכיווני ואני מפחד נורא. הוא חזר על כך מילה במילה לקצין התורן, שהגיב בדרך היחידה האפשרית ("מה?") ועד שהגעתי לשם לסדר עניינים כבר הספיקו להריץ כמה טלפונים. אבל נראה לי הגיוני אז לדבר בקודים בקשר מוצפן כמו איזה מרגל, כי כשאתה חי משהו, הוא תמיד נראה לך הגיוני בסופו של דבר, גם אם בחלוף השנים ייראה לך מאד משונה שזה מה שעשית בגיל שבו לא ידעת איך פותחים חשבון בנק.

באופן דומה, היום כשאני כבר גדול, נראה לי הגיוני שמטפסים עליי. פיזית, כלומר. תוצאה של חיים לצד אישה קטנת מידות שדווקא אוהבת להיות על הגובה, או לפחות על משהו. אני, כך מסתבר, המשהו הכי מזמין בסביבה.

כבר בבוקר השכם, מעט אחרי שהשעון צרח, ואני עוד תחת השמיכה, מהרהר בעייפות בדרכים אכזריות לענות את כל מי שמוחזק בעיניי אחראי ישירות או בעקיפין לכך שאני צריך לצאת ממנה, היא מזנקת עליי. על השמיכה והכל. אם קורה שנחתה דרומית מדי (הזינוק תמיד נעשה בהתלהבות בלתי מחושבת), היא תתקדם בזינוקים קטנים נוספים על התל שהוא אני, עד שתגיע סנטימטר מהפרצוף שלי ותזרח אליי בחיוך שמח של אישה של בוקר שאוהבת לטפס. יצוין שאני לא איש של בוקר. אם כבר, נדמה לי שאני איש של בין חמש לשבע בערב. אבל אני מחייך בחזרה בכל זאת, כי זה פשוט ככה, וגם כי לפעמים בדיוק חשבתי על שיטת עינוי יצירתית במיוחד.

כך זה נמשך לאורך היום. כשהיא חוזרת מהעבודה ואני יושב על הכיסא מול המחשב, היא מיד מתיישבת עליי בפישוק ואני מחבק אותה, כי ככה זה. אחרי ארוחה שמנה במיוחד, כשאני נשכב על הספה לעכל, היא מסתכלת עליי במבט של "בדיוק איפה שאני רוצה אותך" ותוך שניות אני מכוסה ("אבל לא על הבטן!"). מדי פעם, בשעה שאני מהלך לי לתומי, אני מוצא את עצמי לפתע מחזיק אותה צמוד, הרגליים שלה מתנופפות בעליזות באוויר, הידיים שלי תומכות בה מאחור בעוד שלה חובקות את צווארי. אני שואל אותה "איך הגעת לכאן?" והיא עונה "טיפסתי" והעיניים שלה נוצצות באושר בל יתואר ונראה לי אז כל כך מוזר שיש אנשים שלא מטפסים עליהם והם לא יודעים מה הם מפסידים.

גם היא בוודאי סבורה שמוזר שיש נשים שלא מבקשים מהן להתחיל לדבר עם ליספ כי זה סקסי (גם לדעת מי זה חתושיליש השלישי זה סקסי) ולא משווים אותן לחתול (לא רק באופן כללי כמו כל הנשים אלא לחתול ספציפי) ולא מרימים אותן על הכתף כמו שק תפוחי אדמה ונושאים אותן למקום שהן בכלל לא ידעו שהן רוצות להיות בו ולא מטפסים עליהן בחזרה למרות שאם יש אלוהים הוא לא התכוון שזה יקרה ולא מפשיטים אותן אקראית כדי להראות משהו לאישה האחרת, שנושכת אותן. והיא צודקת, זה באמת מוזר מאד.   

מטא פיזי​(שולט){Arafell} - אחח מבין אותך, די דומה למה שקורה אצלי. כנראה זכינו.
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - ברור, זה פשוט מוזר אחרת!
לפני שנה
נסיכת הלילה​(שולטת) - עשית לי חשק לטיפוסים וחיוכים זורחים.
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - שווה לגמרי, גם אם לא תמיד אתה מבין מאיפה זה הגיע
לפני שנה
the rain song - היא באמת קטנה נורא:)

לפני שנה
זאלופון​(שולט) - אני אגיד לה שאמרת :)
לפני שנה
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - 😕
לפני שנה
מענטז​(אחר){אישתי} - איפה הלכת איפה?
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - טיפסו עליי
לפני שנה
מאמא קפיץ​(לא בעסק) - אתה ממש חייב לכתוב לעיתים קרובות יותר
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - הבעיה שקשה לכתוב כששתי הידיים שלך מחזיקות אישה שנתלית לך על הצוואר. אבל תודה :)
לפני שנה
Ollie​(נשלטת) - עכשיו גם אני יכולה לומר: היא באמת קטנה נורא. וחמודה, גם.
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - היא ההנאות הקטנות של החיים :)
לפני שנה
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - הייתי מתרעמת על עניין הגודל אם התגובה לא הייתה כ"כ מקסימה ✨
לפני שנה
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - *כלומר שתיהן 😝
לפני שנה
consonance - בגיל 19 ידעתי מי זה תודחליאש השני. אבל חתושיליש השלישי? מודה, גם אני לא ידעתי.
ויש כאלו שלא יודעים למקם את ישראל על המפה בגיל הזה, אז סה"כ מצבך היה בסדר.
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - ואני בגילי המופלג לא הכרתי את תודחליאש השני. דווקא אותו לא. לא יפה מצדי.
זה מזכיר לי שבאחד ממקומות העבודה הקודמים שלי היתה מישהי שחשבה שתימן נמצאת איפשהו ליד רומניה. אז כנראה שאם ידעתי מה ההבדל בין אסיה לאירופה, המצב היה סביר.
לפני שנה
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - אויש, אתם חמודים.
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - תמיד כיף שאת מפציעה בבלוגי :)
לפני שנה
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - היי, אם אני מפציעה באתר אני מפציעה בבלוגך. זה ברמת המוחלט.
לפני שנה
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים} - אתה זה שמזמין אותי! אחרת איך תסביר את זה שתמיד זה נוח לנו? לא משנה איפה, באיזו תנוחה או על איזה רהיט זה מתרחש?
וכמו שאתה האשם במחלת הטיפוס לגובה שלי, אתה ולוטוס בהחלט גם אשמים שהפכתי להיות טיפוס של בוקר שקם עם חיוך ועם מרץ (ומעט שירה אם מדובר ביום חמישי).
אבל אין ספק שאתה מאוד מוכשר בזה, נראה לי שאני רק מגשימה את הייעוד שלך. אז על לא דבר 💙
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - החתול הקודם היה פחות מאשים }{
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י