לא פעם אני מקבל את הרושם המצער שיש כאלה שמתבלבלים ולא באמת מבינים מה פירוש להיות "שולט".
נכון, יש כל מיני סוגים של שליטה, ולכל אחד ואחת יש את הקינקים שלו/שלה, ומי אני שאשפוט?
אבל, וזה אבל גדול: שליטה אינה בריונות, שליטה אינה כוח ללא אחריות, שליטה זה לא לעשות מה שבא לך.
בדיוק ההפך - שליטה היא קודם כל אחריות. הדרך היחידה להגיע לשליטה אמיתית (מצד השולט) ולשחרור אמיתי (מצד הנשלטת) היא כאשר נוצר אמון מלא המבוסס על כך שהנשלטת יודעת שהאינטרס שלה, הדאגה לה, נמצאת בראש מעייניו של השולט. רק אז היא תוכל באמת לשחרר ולהישלט בצורה מלאה (כל אחד ואחד לפי מה שעושה להם את זה). השולט חייב לוודא שהדברים שהוא עושה עולים בקנה אחד עם טובתה של הנשלטת, ולהיות כל הזמן עם האצבע על הדופק.
נכון, הבעיה הזו לא קיימת אצל כולם. יש פה, ובכלל, הרבה שולטים מנוסים, חכמים ומבינים, והרבה נשלטות שיודעות בדיוק מה הן צריכות. ועדיין - הרגשתי צורך לכתוב את זה, מתוך דברים שעברתי פה, הן בשיחות מול שולטים אחרים והן מול נשלטות.
תשמרו על עצמכם (והישמעו להוראות פיקוד העורף...)
