RESTART

מלהיות זונה עלובה מתחננת ורעבה.

ובכן,

אולי חוץ מזה שיש לי זונה שכזו,

עלובה, נזקקת, מתחננת, נוטפת, רעבה, אומללה.

תמשיכי להתחנן, זונתי,

אם תתחנני ממש יפה אולי גם תקבלי.

לקחת מייצבי מצב רוח כשמצב הרוח שלי סטטי?

ממש ממש לא.

נכון שאני במצב סטטי של מע (meh)  אבל אני במצב סטטי. קבוע. לא זז.

מה צריך לייצב בזה? זה יציב.

היא הצליחה להרגיז אותי ממש

ואני לא מרוצה מזה בכלל.

חוץ מזה, שהדבר היחיד שיעזור כרגע, לא זמין ביותר ממובן אחד.

אבל זו כבר אשמתי.

מאחלת לכולכם יום יותר מוצלח משלי.

גם ליצורים.ות שאני מתעבת.. גם למזדיינים.ות האלה מגיע לפעמים.

למתי שלא נעים 

אחרי שתוכניות הערב התבטלו, החלטתי לסיים מהר לבכות (אני בכיינית. אין מה לעשות עם זה) ולהתקדם הלאה.

גלגלתי מראש, כתשתי מראש, התקלחתי התבשמתי והתלבשתי.

אפילו הוצאתי את הכלבה לטיול של 20 דקות!

התייעצתי עם חבר לגבי לאן ויצאתי לדרך.

פתחתי את המסיבה. 

שתיתי צ'ייסר עם הברמן ונתתי לו טיפ שמנמן, מה שסיפק לי עוד צ'ייסרים בהמשך.

התמקמתי מול המאוורר, עצמתי עיניים ורקדתי.

אני לא יודעת כמה זמן עבר אבל כשפתחתי עיניים, מולי רקדו שתי בחורות ומאחוריי רקדו כמה בחורים.

העיניים שלי ושל אחת הבחורות הצטלבו וחייכנו אחת אל השנייה.

המשכתי לרקוד בזמן שילדים בשנות ה20 המוקדמות ניסו לדבר איתי ללא הצלחה ובזמן שזוג יפהפה רקדו סביבי.

הזוג...

הוא גבוה, קירח ומאפיר בזקן, מרשים ושקט, בטוח בעצמו ובו בזמן לא מאיים.

היא יפהפיה רזה, בלונדינית כחולת עיניים, בשמלת מעצבים קטנה ונעלי ספורט, גם היא מרשימה ובטוחה בעצמה.

הם רקדו בכל מיני נקודות סביבי עד שנשברו וקבעו משכנם ממש לידי.

האישה ניגשה אליי באיזשהו שלב ואמרה שאם אני רוצה ומישהו מציק לי, שאגש אליה ואל בן זוגה וכך לא ייראה שאני לבד.

לא עבר הרבה זמן והיא הלכה אל השירותים והוא פתח את הטלפון שלו.

הצבעים של הכלוב בלטו על המסך שלו.

לא טעיתי בתחושותיי לגביהם, הדרך שבה הוא החזיק אותה.. הצורה שהיא הסתכלה עליו.

I guess it takes one to know one

יצאנו מהשירותים אחת אחרי השנייה, אני והאישה.

החזקתי לה את הטלפון והארנק בזמן ששטפה ידיים 

משם, היא כבר רקדה בגלוי לידי ובן זוגה חמד אותי במבטים.

(במימד מקביל, הייתי נשארת איתם ולא הולכת הביתה והערב הזה היה ממשיך ביחד, שלושתינו.)

במימד שלנו, אני במיטה, קצת שיכורה, מאוד משוחררת, הולכת עכשיו לישון....

לילה טוב סוטים וסוטות נפלאים שכמותכם.

מנצלים קיבה של צום,

כדי לצאת לרקוד.

עוד לא החלטתי איפה.

הצעות למקומות מוצלחים?

שבו 'מצטער'

זה כבר לא 

מספיק

עכשיו זמן לישון

לילה טוב

הילדה מתחננת כבר שבועיים שאשתין עליה.

כמובן שהתנאים היו צריכים להבשיל לכדי היכולת שלה לעמוד בסיטואציה הזו - טריגרים ומלחמות אישיות שלה שבהן היא מנצחת כל יום מחדש.

שתיתי אתמול כל מה שיכולתי,

מיץ, מים, סודה, תה קר ומה לא.

יום שלם רק שותה ושותה והילדה מציקה בהודעות 'אפשר שכשניפגש תשתיני עליי מיס?'

איך בנאדם יכול לגדל פיפי ככה, אה? נודניקית.

כשהגענו לדירה אחרי הטיול עם הכלבה לא לקח הרבה זמן עד שהייתי חייבת להשתין.

'לכי למקלחת. תתפשטי ותפזרי את השיער'

היא מצייתת. היא זונה טובה.

היא נשכבת על הגב במקלחת שלי ואני כורעת מעליה, מכוונת בעיקר לחזה ולבטן.

שנייה לפני שאני מסיימת היא מבקשת 'את יכולה להשתין לי על הפנים בבקשה, מיס?'

(יש לזונה המושתנת מזל שאני בעלת שליטה מרשימה ברצפת האגן)

עצרתי את הזרם, כיוונתי מחדש וסיימתי את המלאכה על הפנים שלה.

העיניים התגלגלו לה והיא גנחה מעומק הלב.

Mission accomplished 

בזמן שהיא התקלחה, המסתי חמאה לבראוניז.

הכנתי לה בראוניז יום הולדת. יצא טעים ועשיר (ותודה לסבלנות על הטיפ הקסום של להפוך את העוגה, עובדתית עובד)

קשרתי את הידיים שלה למפסק שלא תזוז והעמדתי אותה על שש עם הראש מונח למטה.

השתמשתי בקיין במבוק דק

בפלוגר ובפדאל

ובסוף בסיד (שוט גומי)

ובכאבל

הדבר היחיד שהציק לי, בכל 45 הדקות בהן הקטנה ספגה יפה מאוד, זה העובדה שהיא אמרה 'אדום' לפני שהספקתי לסמן לה את הירך השנייה. זה לא סימטרי!

אחרי שפרקתי עליה כתף (כמעט. טווח תנועה מוגבל), התיישבנו בסלון אני בכורסא והיא במקומה לרגליי.

שלחתי אותה להביא את הזין שלי ואת הרצועות.

היא חזרה עם הזין בלי הרצועות 🤦‍♀️ עיוורת.

מצאתי אותן בדיוק איפה שאמרתי לה שהן וכצפוי היא הסמיקה כמו עגבנייה. (שכולם יידעו כמה סתומה יצאת, קטנטונת)

שלחתי אותה לבצע כמה משימות בזמן שענדתי אותן וחיברתי את הזין למקומו.

התישבתי במנח של אל באנדי (סקסיייי) ואמרתי לה ללקק לי את הביצים.

היא התחילה בנשיקות קטנות של זונה ביישנית אבל כיוונתי אותה ללקק בתאווה, עם לשון רחבה מלמטה למעלה.

האופוריה התחילה להכות בי כמו עלייה של אמ.די.אמ.איי. עקצוץ נעים שמתפשט בכל הגוף ואז תחושה חמה ונעימה של לשון עליי. על הביצים שלי. 

דיברתי איתה, עם עצמי, עם אלוהימ. 

אמרתי לו שאני מבינה כמה טוב עשיתי לו כשהייתי מלקקת ככה בדיוק, לשון רחבה, חמה ורטובה מלמטה למעלה לאט.

באיזשהו שלב נהיה לה מבט חלול, רעב, מייואש. 

אז נתתי לה רשות למצוץ לי.

ההיי האופורי הכה במלואו וכשהזונה הקטנה שרטה את הכיפה עם השיניים זה כאב.

הזהרתי אותה שבפעם הבאה שהיא נוגעת בו עם השיניים היא מקבלת סטירה מעליבה וכך היה.

היא מצצה יותר ויותר עמוק ואני התחלתי לרעוד.

גמירה חזקה אחת שטילטלה אותי וחדרה את קו הגרון שלה לא הספיקה לאף אחת מאיתנו.

היא המשיכה למצוץ באהבה וביסודיות ותוך זמן ממש קצר התבשלה לי גמירה נוספת.

שניות ספורות לפני שגמרתי היא מפסיקה למצוץ כדי להכריז 'אני נשבעת שהיה לך טעם של pre-cum עכשיו' והתגובה שלי priceless  לא פחות: 'יותר מציצות ופחות דיבורים'

היא מכניסה את הזין שלי עמוק יותר ואני מרגישה את הכיפה חודרת את פתח הגרון.

אני תופסת לה את הראש בכח וגומרת שוב. חזק. בקול. בנהמה גרונית יפהפיה של חיה מסופקת. מחיתי דמעות וצחקתי נורא כשגמרתי. הזכרתי לעצמי מישהו.

(מאוחר יותר היא ציינה שהיא הרגישה אותי גומרת לה בגרון וכמה חבל שאין לי זרע אמיתי)

היא ניסתה למצוץ לי שוב אך משום מה לא יכולתי. הזין שלי היה רגיש מדיי. רמת הגירוי גבלה בכאב.

את הזונה הקטנה זה כמובן הצחיק, שהיא לא יכלה לגעת לי בזין כי הוא רגיש מדיי כי היא מוצצת מעולה.

(תצחקי זונה קטנה, תצחקי. Nu pogodi)

העמדתי אותה על ארבע עם הפנים והחזה על הכורסא.

שתי כפפות, בקבוקון לוב והידיים שלה מפסקות לכבודי את החור.

לפני שהתחלתי עם הלוב, לקחתי זיקוקים פשוטים של יום הולדת ושרפתי אותם בסמוך לחורים הפעורים שלה. נראה שהיא נהנתה.

אקצר על ההרחבה עם האצבעות, באמת די סטנדרטי ולא מעניין.

כן אספר שכשהשכבתי אותה על הגב עם הרגליים מפוסקות ואגן למעלה, נשמנו שתינו עמוק.

את שלוש האורגזמות הבאות שלה היא העבירה ברעידות ובבכי מאושר, תוך שהיא משופדת פעם אחר פעם, כיפה עד ביצים.

גמרתי פעמיים. גמירות חזקות וממוקדות. 

שאגתי.

הרגשתי כמו לביאה בציד.

הרגשתי כמו פנתר. (בטח היית צוחק נורא מהסאונד שיצא לי מהפה.)

שאר הלילה התמוסס לי לכדי ערפל סמיך של ברתולין.

את ריח הכוס ייקח לי עוד יומיים להוציא מהוילונות.

היה לילה נפלא.

בקרוב שוב, זונה קטנה.

מזל טוב ברווזונה שלי❤️🦆

אני אוכלת מג'יקל בראוני בעבודה והכל מתחיל להסתדר.

נמנמנמנמנמנם

פוסט בקרוב

בינתיים תמונה של העוגה

ושל הקנבס