בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

דיוק עצמי לרבדים חדשים.

במרחב שבו אני נמצאת,
על הרצפה,
מתחתיך,
לרגליך—
כל איבר בגופי מתמלא בתחושת מתח.
עורי מתעורר ממבטך,
כמו גל חם ששוטף אותי,
מהעור הפנוי ועד לעמקי הנשמה.

אתה חוקר אותי,
את הצייתנות,
את הרכות,
את התשוקה שלי להיבלע בתוכך שוב.
והחיוך שלך—
אני חשה בו כמו מגע,
כמו לחישה המחלחלת למקומות שיד לא נוגעת בהם.

לא תמיד ברור לי מה חושב ליבך,
אך אני חשה את נוכחותך—
בכוונה ובשליטה,
בכוח השקט שלך שמבעיר בי סערה פנימית.

כשהרצועה מתהדקת,
משהו בי מתייצב,
נרגש ונמהל בו זמנית.
ברכיי נוגעות ברצפה
כמו הכרה במהותי,
כמו כניעה שהיא בחירה מודעת.

אני עוקבת אחריך—
לאן שתרצה לקחת אותי,
עם ביטחון כמעט עיוור,
ושקט פנימי בתוך המולת החיים.
ואז—הכל מתפוגג.
המציאות מתמוססת.
רק אני, אתה, והלהבה הזו בתוכי
שמבקשת שתכוון אותה,
שתשלוט בה.
בי.
לפני ארבעה חודשים. יום שלישי, 6 בינואר 2026 בשעה 10:31

אומרים שאישה עם ערך עצמי גבוה לא אמורה להרגיש קטנה ליד גבר, אבל איתך למדתי שזה בדיוק הפוך. הביטחון שלי בעצמי הוא זה שמאפשר לי להוריד מולך את כל המסכות והשריונות.

לידך, אני לא צריכה לנהל את העולם. אני יכולה לשחרר, להרגיש את ההגנה שלך ולדעת שאתה מספיק חזק כדי שאני אוכל פשוט להיות . תודה שאתה המקום שבו אני יכולה להיות ה"ילדה הקטנה" בלי לפחד לאבד את הערך שלי, אלא להפך – למצוא אותו דרך האושר שלי.

ונכון שכשאת מאפשרת לשחרר

זה מאפשר גם לצדדים תינוקיים, לא חיוביים ועוד לצאת

אבל גם עם הצדדים האלה אני אלמד לחיות בשלום

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י