BunnyHardcore

כוסעמק כמה אפשר לחכות

לא באתי עם יותר מדי ציפיות בכנות 

היה נחמד כן? אבל לא מספיק

מעבר לכך שלא השתמשו בי

פאקינג גרביון רשת ומכופתרת חצי שקופה

Can I make it more obvious?

אני דורשת חוויה מתקנת היום בסדום

את מי רואים?

הגוף שלו קשיח כנגד שלי

מוצק כנגד רך

חריף כנגד מתוק

אפל כנגד טהור

הוא חופן אותי בידו

את הישבן, את החזה, את הלחי

הוא מציף אותי בעשן סמיך וקטיפתי

כל-כך חזק וכלכך ממכר

אני כמעט גונחת כשהוא מושך בשיערי

מוריד אותי לברכי

כאילו דואג להזכיר לי שאני שלו

כאילו אני אשכח,

הוא מיישר אלי מבט

עיניו הכהות נוצצות בחושך

שיערו מבולגן קלות על ראשו

וזיפים קטנים מקשטים את החיוך שלו

הוא רוכן אלי

הריח שלו מסחרר אותי ואני מרגישה חסרת נשימה

אני מתבוננת בפנים שלו מתקרבות לשלי

ידו מחליקה משיערי לפני

מחזיקה בי, מלטפת אותי

אגרסיביות לרכות

בועה ורודה שלא ארצה לצאת ממנה לעולם

אם יזהו אותי? החדים שביניכם?

אני יוצאת הסופש למסיבות הבידיאסאמ הראשונות שלי

ועוד יום אחרי יום, לומרות שאני לא יודעת באיזה מצב אהיה או למה לצפות,

מתרגשת ומפחדת ברמות

משהו שאני צריכה לדעת? לקנות קרם נגד חבלות?

רואה את עצמי הולכת לאיבוד

שוקלת להתחיל לפרסם פה באופן שיטתי בני זונות חצופים גזענים וחסרי כבוד שמסתובבים פה בכלוב.

להפוך את זה כמעט לפינה שבועית

כי חבל שמקום כזה מסתובבים שרצים כאלה

מבחינתי על אותו הספרקטום עם פלסטיניים,

חיות אדם.

אתם דוחים אותי ואני מקווה שלא תתרבו לעולם.

אני אוהבת לטפח את הגינה שלי

אמא תמיד אמרה שאהבה צריך לתת

אז את שלי נתתי להם

כל כך הרבה סוגים 

כלכך הרבה צבעים

כל אחד מיוחד יותר מהשני 

אני משקה אותם, קוצצת,

מטפחת, מדשנת,

אני מוודא שהם עומדים במדוייק

לא יותר מדי אור, לא קצת מדי

ועדיין מוצאת את עצמי זורקת את אותם הפרחים,

מתים,

כאילו המאמץ וההשקעה היו הרעל שהנבילו את הגבעול

כאילו השמש שרפה אותם במקום לגרום להם לצמוח

כאילו כל הזמן הזה בוזבז לשווא

כל המאמץ

כולי

ומה איתי?

אולי אם הייתי משקה אותם יותר, לא היו נובלים…

חצאית שחורה

גרביון חצי שקוף, קרוע מאוד

גרבי כותנה עד הירך

חולצת גולף עם פסיק דקים, שרשרת מתכת של לולעות

מעיל פרווה שחור

נעלי חיר

למה אני לא מוצאת אותן ולמה הן לא מוצאות אותי

איפה הלסביות

 האלפ

תרכוש אותי

רק להלילה

בכל מחיר

רק תקח אותי 

ותעשה בי כל מה שתרצה

קח, שלך.

משתפת משהו, מאוד חשוף;

לאלו מכם שזוכרים אותי בכלוב תקופה יודעים שבשלב מסויים היה לי בפרופיל :

״גילאי 35+ אני לא הכתבות״

ובאופן כללי התקשיתי להמשיך שיח עם החבר׳ה המבוגרים יותר שפה.

וזה מחרפן אותי,

מחרפן אותי שאני נמשכת לגברים מבוגרים יותר ממני משמעותית, דומיננטיים וחזקים,

גבר שעומד על הרגליים זה פשוט כלכך מושך,

אחד שראה דברים, אחד שמבין,

שיודע מה נעים, שיודע איך לגעת ומה לומר

אבהיות שנדמה שמגיעה בעיקר עם השנים.

אני מחפשת את היחס שהרוב לא יודע להעניק,

אלא את היין, שעמד והתעשר עם השנים.

ובו זמנית

מוצאת את עצמי בורחת לכיוון האחר.

מוצאת את עצמי עם ידיים רועדות מהתרגשות ופחד יחדיו

רק מהתכתבות

אני לא יודעת מה יקרה לי אם מעבר

הדם שלי גועש

אבל במקום להתעמק, אני בורחת,

אפשר לומר שעברתי grooming כמה פעמים בחיים שלי,

בגיל 8, 14, בין לבין ואולי קצת אחרי

אז זה ממש הגיוני, לא?

להמשך לזה.. ולפחד כל-כך בו זמנית?

קראתי לזה גבול כלכך הרבה זמן…

אבל מה אם זה אחד שעכשיו אני מוכנה לחצות?